אובדן המגוון הביולוגי: תוצאה הרסנית של שינויי אקלים

אשראי תמונה:
אשראי תמונה
iStock

אובדן המגוון הביולוגי: תוצאה הרסנית של שינויי אקלים

אובדן המגוון הביולוגי: תוצאה הרסנית של שינויי אקלים

טקסט כותרות משנה
האובדן הגלובלי של המגוון הביולוגי מואץ למרות מאמצי השימור וייתכן שלא יהיה מספיק זמן להפוך אותו.
    • מְחַבֵּר:
    • שם היוצר
      Quantumrun Foresight
    • דצמבר 13, 2021

    סיכום תובנה

    המגוון הביולוגי, השטיח העשיר של החיים על פני כדור הארץ, נמצא בסכנה, עם ירידה משמעותית באוכלוסיות מיני בעלי חיים וצמחים ברחבי העולם. פעילויות אנושיות, כמו כריתת יערות, דיג יתר ופליטת גזים עולמית, הן האשמים העיקריים, מה שמוביל לאי יציבות של המערכת האקולוגית ולשיבושים פוטנציאליים בתעשיות כמו חקלאות ותרופות. כדי למתן את זה, חיוני לממשלות ליישם מדיניות בת קיימא ותעשיות לשקול את המגוון הביולוגי בפעילותן  תוך התייחסות לנושאים רחבים יותר כמו שינויי אקלים וצריכת יתר.

    אובדן הקשר של המגוון הביולוגי

    מגוון ביולוגי הוא המונח שמדענים משתמשים בהם כדי לתאר את השונות הקולקטיבית בכל היצורים החיים על פני כדור הארץ. כל היצורים החיים משתלבים בתבנית מורכבת, חולקים מים, חמצן, מזון ואלמנטים אחרים החיוניים להישרדות על הפלנטה. למרבה הצער, דיווחים מרובים עוררו את האזעקה על הירידה באוכלוסיות של מיני בעלי חיים וצמחים ב-50 השנים האחרונות. 

    פאנל בין-ממשלתי של האו"ם (או"ם) חשף כי מיליון מיני בעלי חיים נמצאים בסכנת הכחדה. בינתיים, דו"ח של כוכב חיים חי בשנת 2020 שאסף נתונים על 50 מדינות ו-100 מומחים מצא ירידה של 68 אחוז באוכלוסיות עולמיות של בעלי חיים שונים בחמשת העשורים האחרונים. גם קצב הריקבון של מינים אלה מואץ ובכל אזורי הגלובוס יש מינים בסכנת הכחדה עם שיעורי ניצול שנעים בין 18% ל-36%. לפיכך, מדענים רואים כעת את העידן המודרני כהכחדה ההמונית השישית של כדור הארץ, ומזהירים מפני השלכות קשות על בתי גידול טבעיים. 

    בני האדם אחראים בעיקר לסכנת מינים שונים. שיטות עבודה כמו כריתת יערות, דיג יתר, ציד ופליטת גזים עולמית הם הגורמים העיקריים. אמנת האו"ם למגוון ביולוגי זיהתה מספר דרכים שבהן מדינות יכולות להתמודד עם בעיה זו, כולל מאמצים עממיים כמו חקלאות מוגברת, אדמות מוגנות וגופי מים ותכנון ערים טוב יותר. עם זאת, יש לפתור סיבות בסיסיות כמו שינויי אקלים, צריכת יתר של בעלי חיים ועיור מהיר. 

    השפעה משבשת 

    כאשר אנו מאבדים מינים, אנו מאבדים את התפקידים הייחודיים שהם ממלאים במערכות אקולוגיות, כגון האבקה, הפצת זרעים ומחזוריות של חומרים מזינים. אובדן זה יכול להוביל לאפקט דומינו, לערער את היציבות של מערכות אקולוגיות ולהפוך אותן לפגיעות יותר להפרעות, כגון התפרצות מחלות או שינויי אקלים. לדוגמה, אובדן של זן טורף בודד עלול לגרום לאיפוס יתר של הטרף שלו, מה שמוביל לרעיית יתר ולהידרדרות של בתי הגידול.

    יתר על כן, תעשיות רבות, כגון חקלאות, דיג ותרופות, מסתמכות במידה רבה על המגוון הביולוגי לצורך פעילותן. אובדן מינים עלול לשבש את שרשרת האספקה, להגדיל עלויות ולהפחית את זמינות המשאבים. חברות שלא מתחשבות במגוון הביולוגי בפעילותן עשויות לעמוד בפני סיכוני מוניטין, סנקציות רגולטוריות ואובדן נתח שוק. לדוגמה, חברה שמקורה בחומרים מאזור הידוע בכריתת יערות עלולה להתמודד עם תגובה נגדית מצד צרכנים ומשקיעים שמעריכים קיימות.

    ממשלות יכולות ליישם מדיניות המקדמת שימוש בר-קיימא בקרקע, להגן על מינים בסכנת הכחדה ולתמרץ עסקים לאמץ שיטות ידידותיות לסביבה. לדוגמה, ממשלה יכולה להכניס תמריצי מס לחברות המיישמות שיטות חקלאות בנות קיימא, ולהפחית את ההשפעה על מערכות אקולוגיות מקומיות. יתר על כן, ממשלות יכולות לשתף פעולה בהסכמים ויוזמות בינלאומיות להגנה על המגוון הביולוגי בקנה מידה עולמי. 

    השלכות של אובדן המגוון הביולוגי

    השלכות רחבות יותר של אובדן המגוון הביולוגי עשויות לכלול: 

    • הסיכון למחזורים מהירים יותר ויותר להתמוטטות אוכלוסיית או חוסר איזון בטבע.
    • ירידה בגידול מיני צמחי בר שונים אם היונקים והחרקים שהם תלויים בהם לצורך האבקה והפצת זרעים ייכחדו.  
    • ירידה במגוון ובכמות התפוקה החקלאית הצמחית, הן עקב שינויי אקלים המשפיעים על תנאי הגידול והן הפחתה של חרקים (כמו דבורים) להאבקה.
    • הוצאות ממשלתיות גבוהות יותר על שימור המגוון הביולוגי, כולל הרחבת אזורי שימור מוגנים ומחלקות לשימור חיות בר.
    • ביקוש מוגבר למומחי חיות בר כדי להקל על פרויקטים של שיקום המגוון הביולוגי.
    • פיתוח טכנולוגיות פוריות ושיבוט חדשות לתמיכה בגידול האוכלוסייה של מיני בעלי חיים קיימים (ואפילו נכחדים).

    שאלות שכדאי לקחת בחשבון

    • האם אתה חושב שאפשר להפוך את שיעורי אובדן המגוון הביולוגי עד 2030 (בזמן כדי לעמוד בדדליין של ה-SDG)? 
    • כיצד מדינות יכולות לשפר את התיאום שלהן כדי לחזק את מאמצי השימור?

    הפניות לתובנות

    הקישורים הפופולריים והמוסדיים הבאים קיבלו התייחסות לתובנה זו: