מיקרו-שבבים אנושיים: צעד קטן לקראת טרנס-הומניזם

• מְחַבֵּר:
• שם היוצר

  Quantumrun Foresight
• אפריל 29, 2022

סיכום תובנה

מיקרו-שבבים אנושיים אינם רק מושג של מדע בדיוני; זו מציאות שכבר מאומצת במקומות כמו שבדיה, שבהם משתמשים בשבבים לגישה יומיומית, ובמחקר חדשני של חברות כמו Neuralink. טכנולוגיה זו מציעה פוטנציאל לגישה משופרת, פריצות דרך רפואיות ואפילו יצירת "חיילי על", אך היא גם מעלה חששות אתיים, ביטחוניים וסביבתיים רציניים. איזון ההזדמנויות והסיכונים, התמודדות עם ההשלכות על כוח העבודה וניווט בנוף הרגולטורי המורכב יהיו אתגרים קריטיים כאשר המיקרו-שבבים האנושיים ממשיך להתפתח ועלול להיות נפוץ יותר בחברה.

הקשר של מיקרו-שבבים אנושיים

לדגמים ספציפיים של שבבים יש את היכולת לתקשר עם מכשירים חיצוניים באמצעות זיהוי תדר רדיו (RFID) או שדות רדיו אלקטרומגנטיים. דגמים נבחרים של שבבי מיקרו גם אינם דורשים מקור חשמל מכיוון שהם יכולים להשתמש בשדה המגנטי של התקן חיצוני כדי לפעול ולהתחבר למערכות חיצוניות. שתי היכולות הטכניות הללו (לצד התקדמויות מדעיות רבות אחרות) מצביעות לעבר עתיד שבו מיקרו-שבבים אנושיים עשויים להפוך לדבר שבשגרה. 

לדוגמה, אלפי אזרחים שבדים בחרו להשתיל מיקרו-שבבים בידיהם כדי להחליף מפתחות וכרטיסים. ניתן להשתמש במיקרו-שבבים אלה עבור גישה לחדר כושר, כרטיסים אלקטרוניים לרכבות ואחסון פרטי קשר לשעת חירום. בנוסף, חברת Neuralink של אילון מאסק השתילה בהצלחה שבב במוחם של חזירים וקופים כדי לנטר את גלי המוח שלהם, לעקוב אחר מחלות ואפילו לאפשר לקופים לשחק משחקי וידאו עם מחשבותיהם. דוגמה מסוימת כוללת את החברה שבסיסה בסן פרנסיסקו, Synchron, הבודקת שתלים אלחוטיים המסוגלים לעורר גירוי של מערכת העצבים שעם הזמן עשוי לרפא שיתוק. 

עליית המיקרו-שבבים האנושיים גרמה למחוקקים בארה"ב לתכנן חוקים האוסרים מיקרו-שבבים כפויים באופן יזום. בנוסף, בשל החששות הגוברים לפרטיות סביב בטיחות נתונים וחירויות אישיות, מיקרו-שבבים כפויים אסורים ב-11 מדינות (2021). עם זאת, כמה דמויות מובילות בתעשיית הטכנולוגיה עדיין רואים בחיוב מיקרו-שבבים ומאמינים שהוא יכול להוביל לתוצאות משופרות עבור בני אדם ולהציע שוק חדש לארגונים מסחריים. לעומת זאת, סקרים של כוח העבודה הכללי מצביעים על רמות גבוהות יותר של ספקנות לגבי היתרונות הכוללים של מיקרו-שבבים אנושיים. 

השפעה משבשת

בעוד שמיקרו-צ'יפים אנושיים מציעים פוטנציאל לגישה משופרת למרחבים דיגיטליים ופיזיים, ואפילו אפשרות להגביר את החושים או האינטלקט האנושי, זה גם מעלה חששות ביטחוניים רציניים. שבבים שנפרצו עלולים לחשוף מידע אישי כמו מיקומו, שגרת יומו ומצבו הבריאותי של אדם, מה שהופך אנשים רגישים יותר להתקפות סייבר שעלולות לסכן את חייהם. האיזון בין הזדמנויות וסיכונים אלו יהווה גורם קריטי בקביעת האימוץ וההשפעה של טכנולוגיה זו.

בעולם הארגוני, השימוש במיקרו-שבבים עשוי להפוך ליתרון אסטרטגי, המאפשר שליטה טובה יותר בשלדים חיצוניים ובמכונות תעשייתיות או מציע שיפורים לחושים או לאינטלקט. אפשרויות ההגדלה הן עצומות, ויתרונות אלו עשויים ללחוץ על האוכלוסייה הכללית לאמץ טכנולוגיות כאלה כדי להישאר תחרותיים בכוח העבודה העתידי. עם זאת, יש להתייחס לשיקולים אתיים, כגון כפייה פוטנציאלית או אי שוויון בגישה לטכנולוגיות אלו. ייתכן שחברות יצטרכו לפתח מדיניות ברורה וקווים מנחים כדי להבטיח שהאימוץ של טכנולוגיה זו יהיה גם אתי וגם שוויוני.

עבור ממשלות, מגמת המיקרו-שבבים האנושיים מציגה נוף מורכב לניווט. ניתן למנף את הטכנולוגיה ליתרונות חברתיים חיוביים, כמו ניטור משופר של שירותי בריאות או גישה יעילה לשירותים ציבוריים. עם זאת, ייתכן שממשלות יצטרכו לחוקק תקנות כדי להגן על הפרטיות והאבטחה, וכדי למנוע שימוש לרעה או שימוש לרעה בטכנולוגיה. האתגר יהיה ביצירת מדיניות המטפחת את ההיבטים החיוביים של מיקרו-שבבים תוך הפחתת הסיכונים, משימה הדורשת התייחסות מדוקדקת של גורמים טכנולוגיים, אתיים וחברתיים.

השלכות של מיקרו-שבבים אנושיים 

השלכות רחבות יותר של מיקרו-שבבים אנושיים עשויות לכלול:

• הנורמליזציה החברתית של עקרונות טרנס-הומניסטיים של שינוי גוף עם מרכיבים טכנולוגיים, המובילה לקבלה רחבה יותר של שינוי או שיפור תכונות פיזיות ונפשיות, אשר עשויות להגדיר מחדש את הזהות האנושית ואת הנורמות התרבותיות.
• היכולת לרפא באופן פונקציונלי צורות נבחרות של הפרעות נוירולוגיות באמצעות מיקרו-צ'יפ, מה שמוביל לגישות טיפוליות חדשות ועלול לשנות את נוף הטיפול במצבים שנחשבו בעבר בלתי ניתנים לטיפול.
• שיפור בפרודוקטיביות הממוצעת במקום העבודה, ככל שיותר אנשים בוחרים בשבבים כדי לשפר את הקריירה, הכישורים והיכולות הפיזיות שלהם, מה שעשוי לעצב מחדש את הדינמיקה של התפתחות מקצועית ותחרות בתעשיות שונות.
• הגדלת המימון לקידום ומסחור של מיקרו-צ'יפים מרצון, מה שמוביל ליצירת תעשיית שינויי גוף חדשה לגמרי, שעשויה להשפיע על תפיסות חברתיות של יופי וביטוי עצמי, בדומה לתעשיית הניתוחים הפלסטיים הקוסמטיים.
• יצירת "חיילי על" המשולבים עמוק עם שלדים חיצוניים מותאמים אישית ואמצעי לחימה דיגיטליים, כמו גם עם מל"טים תמיכה צבאית של מל"טים, רובוטים טקטיים בשטח ורכבי תובלה אוטונומיים, מה שמוביל לשינוי באסטרטגיה וביכולות הצבאיות.
• פיתוח תקנות חדשות והנחיות אתיות לניהול השימוש במיקרו-שבבים אנושיים, המובילים לעימותים פוטנציאליים בין אוטונומיה אישית, זכויות פרטיות ואינטרסים חברתיים, ודורשים קביעת מדיניות זהירה כדי לאזן את החששות המתחרים הללו.
• הופעתם של אתגרים סביבתיים הקשורים לייצור, סילוק ומחזור של שבבים, המובילים להשפעות אקולוגיות פוטנציאליות שיש לטפל בהן באמצעות שיטות ייצור אחראיות וניהול פסולת.
• שינוי פוטנציאלי בכוח הכלכלי לכיוון חברות המתמחות בטכנולוגיית מיקרו-שבבים, המוביל לשינויים בדינמיקת השוק, סדרי עדיפויות השקעות, והנוף התחרותי במגזרי הטכנולוגיה והבריאות.
• הפוטנציאל לאי-שוויון חברתי ואפליה המבוססת על גישה או סירוב למיקרו-שבבים, המובילים לחלוקות חברתיות חדשות ודורשות שיקול זהיר של הכללות, סבירות והפוטנציאל לכפייה בהקשרים מקצועיים ואישיים כאחד.

שאלות שכדאי לקחת בחשבון

• מהם כמה מקרי שימוש פוטנציאליים נוספים למיקרו-שבבים אנושיים בעתיד הקרוב והרחוק?
• האם הסכנות של מיקרו-שבבים אנושיים גוברים על מגוון היתרונות הפוטנציאליים?