פרטיות ביומטרית ותקנות: האם זה הגבול האחרון של זכויות האדם?

אשראי תמונה:
אשראי תמונה
iStock

פרטיות ביומטרית ותקנות: האם זה הגבול האחרון של זכויות האדם?

פרטיות ביומטרית ותקנות: האם זה הגבול האחרון של זכויות האדם?

טקסט כותרות משנה
ככל שהנתונים הביומטריים הופכים נפוצים יותר, יותר עסקים מקבלים חובה לציית לחוקי הפרטיות החדשים.
    • מְחַבֵּר:
    • שם היוצר
      Quantumrun Foresight
    • 19 ביולי 2022

    סיכום תובנה

    ההסתמכות הגוברת על ביומטריה לצורך גישה ועסקאות מדגישה את הצורך בתקנות מחמירות, שכן שימוש לרעה עלול להוביל לגניבת זהות ולהונאה. החוקים הקיימים שואפים להגן על הנתונים הרגישים הללו, להניע עסקים לאמץ אמצעי אבטחה חזקים ולטפח מעבר לשירותים מודעים לפרטיות. נוף דינמי זה יכול גם לעורר את הופעתן של תעשיות עתירות נתונים, להשפיע על אבטחת הסייבר, העדפות הצרכנים וקביעת מדיניות ממשלתית.

    הקשר פרטיות ביומטרי ותקנות

    נתונים ביומטריים הם כל מידע שיכול לזהות אדם. טביעות אצבע, סריקות רשתית, זיהוי פנים, קצב הקלדה, דפוסי קול, חתימות, סריקות DNA ואפילו דפוסי התנהגות כמו היסטוריית חיפוש באינטרנט הם כולם דוגמאות לנתונים ביומטריים. המידע משמש לעתים קרובות למטרות אבטחה, מכיוון שהוא מאתגר לזייף או לזייף בגלל הדפוסים הגנטיים הייחודיים של כל אדם.

    ביומטריה הפכה נפוצה עבור עסקאות חיוניות, כגון גישה למידע, מבנים ופעילויות פיננסיות. כתוצאה מכך, יש להסדיר נתונים ביומטריים מכיוון שמדובר במידע רגיש שניתן להשתמש בו כדי לעקוב ולרגל אחר אנשים. אם נתונים ביומטריים נופלים לידיים הלא נכונות, הם עלולים לשמש לגניבת זהות, הונאה, סחיטה או פעילויות זדוניות אחרות.

    ישנם מגוון חוקים המגינים על נתונים ביומטריים, כולל תקנת הגנת המידע הכללית של האיחוד האירופי (GDPR), חוק פרטיות המידע הביומטרי של אילינוי (BIPA), חוק פרטיות הצרכן של קליפורניה (CCPA), חוק הגנת המידע לצרכן באורגון (OCIPA) , וחוק ה-New York Stop Hacks and Improve Electronic Data Security Act (חוק SHIELD). לחוקים אלה יש דרישות שונות, אך כולם מטרתם להגן על נתונים ביומטריים מפני גישה ושימוש בלתי מורשית על ידי אילוץ חברות לבקש את הסכמת הצרכנים וליידע את הצרכנים כיצד נעשה שימוש במידע שלהם.

    חלק מהתקנות הללו חורגות מעבר לביומטריה ומכסות מידע אינטרנט ומידע מקוון אחר, כולל גלישה, היסטוריית חיפושים ואינטראקציה עם אתרים, אפליקציות או פרסומות.

    השפעה משבשת

    ייתכן שעסקים יצטרכו לתעדף אמצעי הגנה חזקים עבור נתונים ביומטריים. הדבר כרוך ביישום פרוטוקולי אבטחה כגון הצפנה, הגנה באמצעות סיסמה והגבלת גישה לצוות מורשה בלבד. בנוסף, חברות יכולות לייעל את הציות לחוקי פרטיות הנתונים על ידי אימוץ שיטות עבודה מומלצות. אמצעים אלה כוללים תיאור ברור של כל התחומים שבהם נאספים או משתמשים בנתונים ביומטריים, זיהוי ההודעות הדרושות, וקביעת מדיניות שקופה המסדירה איסוף, שימוש ושימור נתונים. ייתכן שיידרשו עדכונים שוטפים למדיניות זו וטיפול זהיר בהסכמי שחרור כדי להבטיח שהם לא מגבילים שירותים חיוניים או תעסוקה בשחרור נתונים ביומטריים.

    עם זאת, האתגרים נמשכים בהשגת תאימות קפדנית לפרטיות נתונים בתעשיות. יש לציין, שתחום הכושר והציוד הלביש אוסף לעתים קרובות כמויות אדירות של נתונים הקשורים לבריאות, כולל הכל, החל מספירת צעדים ועד מעקב אחר מיקום גיאוגרפי וניטור דופק. נתונים כאלה מנופים לעתים קרובות לפרסום ממוקד ומכירת מוצרים, מה שמעלה חששות לגבי הסכמת המשתמשים ושקיפות השימוש בנתונים.

    יתר על כן, אבחון ביתי מהווה אתגר פרטיות מורכב. חברות משיגות לעתים קרובות אישור מלקוחות להשתמש במידע הבריאותי האישי שלהן למטרות מחקר, מה שמעניק להן חופש משמעותי באופן השימוש בנתונים אלו. יש לציין שחברות כמו 23andMe, המספקות מיפוי אבות המבוסס על DNA, רתמו את התובנות החשובות הללו, והרוויחו הכנסה משמעותית על ידי מכירת מידע הקשור להתנהגות, בריאות וגנטיקה לחברות תרופות וביוטכנולוגיה.

    השלכות של פרטיות ביומטרית ותקנות

    השלכות רחבות יותר של פרטיות ותקנות ביומטריות עשויות לכלול: 

    • ריבוי מוגבר של חוקים המספקים הנחיות מקיפות ללכידה, אחסון וניצול של נתונים ביומטריים, במיוחד בשירותים ציבוריים כמו תחבורה, מעקב המוני ואכיפת חוק.
    • בדיקה מוגברת ועונשים שהוטלו על תאגידי טכנולוגיה גדולים על שימוש לא מורשה בנתונים, מה שתורם לשיפור נוהלי הגנת המידע ואמון הצרכנים.
    • אחריות רבה יותר במגזרים האוספים נפחי נתונים יומיים משמעותיים, המחייבים דיווח קבוע על נהלי אחסון ושימוש בנתונים כדי להבטיח שקיפות.
    • הופעתן של תעשיות עתירות יותר נתונים, כגון ביוטכנולוגיה ושירותים גנטיים, הדורשות איסוף מוגבר של מידע ביומטרי עבור פעילותן.
    • מודלים עסקיים מתפתחים עם מעבר לכיוון אספקת שירותים ביומטריים מאובטחים ומודעים לפרטיות כדי לתת מענה לבסיס צרכנים מושכל וזהיר יותר.
    • הערכה מחודשת של העדפות הצרכנים, ככל שאנשים הופכים בעלי אבחנה רבה יותר לגבי שיתוף המידע הביומטרי שלהם, מה שמוביל לדרישה לשקיפות ושליטה משופרים בנתונים אישיים.
    • דחיפה כלכלית פוטנציאלית במגזר אבטחת הסייבר מכיוון שעסקים משקיעים בטכנולוגיות מתקדמות ומומחיות לשמירה על נתונים ביומטריים.
    • השפעה גוברת של נתונים ביומטריים על החלטות פוליטיות וקביעת מדיניות, שכן ממשלות רותמות מידע זה למטרות כגון אימות זהות, בקרת גבולות ובטיחות הציבור.
    • הצורך במחקר ופיתוח מתמשכים בטכנולוגיה ביומטרית, המעודדים התקדמות המשפרים את האבטחה והנוחות, תוך התייחסות במקביל לדאגות אתיות ופרטיות.

    שאלות שכדאי לקחת בחשבון

    • מהם המוצרים והשירותים שאתה צורך שדורשים את הביומטרי שלך?
    • איך אתה מגן על המידע הביומטרי שלך באינטרנט?