דיסאינפורמציה והאקרים: אתרי חדשות מתחבטים בסיפורים מבולבלים

אשראי תמונה:
אשראי תמונה
iStock

דיסאינפורמציה והאקרים: אתרי חדשות מתחבטים בסיפורים מבולבלים

דיסאינפורמציה והאקרים: אתרי חדשות מתחבטים בסיפורים מבולבלים

טקסט כותרות משנה
האקרים משתלטים על מערכות ניהול של ארגוני חדשות כדי לתמרן מידע, ודוחפים את יצירת תוכן חדשות מזויפות לשלב הבא.
    • מְחַבֵּר:
    • שם היוצר
      Quantumrun Foresight
    • אוקטובר 5, 2022

    סיכום תובנה

    חדשות מזויפות מקבלות כעת תפנית מרושעת כאשר תעמולה והאקרים זרים חודרים לאתרי חדשות מכובדים, ומשנים תוכן כדי להפיץ סיפורים מטעים. טקטיקות אלה מאיימות לא רק על האמינות של התקשורת המיינסטרים, אלא גם רותמות את כוחם של נרטיבים כוזבים כדי לתדלק תעמולה מקוונת ולוחמת מידע. היקף מסעות הפרסום של דיסאינפורמציה אלה משתרע על יצירת פרסונות עיתונאיות שנוצרו על ידי בינה מלאכותית ומניפולציה של פלטפורמות מדיה חברתית, מה שמעודד תגובה מוגברת באבטחת סייבר ואימות תוכן.

    דיסאינפורמציה והקשר של האקרים

    תעמולה זרים החלו להשתמש בהאקרים כדי לבצע צורה ייחודית של הפצת חדשות מזויפות: הסתננות לאתרי חדשות, התעסקות בנתונים ופרסום ידיעות חדשותיות מטעות באינטרנט המנצלות את המוניטין המהימן של סוכנויות הידיעות הללו. לקמפיינים החדשים של דיסאינפורמציה יש פוטנציאל לשחוק לאט לאט את התפיסה הציבורית של תקשורת וארגוני חדשות מיינסטרים. מדינות לאום ופושעי סייבר פורצים מדיומים שונים כדי לשתול סיפורים כוזבים כטקטיקה בתעמולה מקוונת.

    לדוגמה, בשנת 2021, היו דיווחים על המודיעין הצבאי של רוסיה, ה-GRU, עורך מסעות פריצה באתרי דיסאינפורמציה כמו InfoRos ו-OneWorld.press. לדברי בכירי המודיעין בארה"ב, "יחידת הלוחמה הפסיכולוגית" של ה-GRU, הידועה בשם יחידה 54777, עמדה ישירות מאחורי מסע דיסאינפורמציה שכלל דיווחים כוזבים לפיהם נגיף ה-COVID-19 נוצר בארה"ב. מומחים צבאיים חוששים שסיפורים מפוברקים המתחזות לחדשות אמיתיות יבשילו לכדי כלי נשק בלוחמת מידע, שנועדו לאכוף מחדש את הכעס, החרדות והפחדים של אנשים.

    בשנת 2020, חברת אבטחת הסייבר FireEye דיווחה כי Ghostwriter, קבוצה ממוקדת דיסאינפורמציה שבסיסה ברוסיה, יוצרת ומפיצה תוכן מפוברק מאז מרץ 2017. הקבוצה התמקדה בהשמצת הברית הצבאית נאט"ו (ארגון האמנה הצפון-אטלנטית) וכוחות ארה"ב בפולין והמדינות הבלטיות. הקבוצה פרסמה חומרים מבולבלים ברשתות החברתיות, כולל אתרי חדשות מזויפות. בנוסף, FireEye צפה ב-Ghostwriter פורץ למערכות ניהול תוכן כדי לפרסם סיפורים משלהם. לאחר מכן, הם הפיצו את הנרטיבים הכוזבים האלה באמצעות אימיילים מזויפים, פוסטים במדיה חברתית, ומדיעים שנוצרו על ידי משתמשים באתרים אחרים. המידע המטעה כולל:

    • התוקפנות של צבא ארה"ב,
    • חיילי נאט"ו מפיצים וירוס קורונה, ו
    • נאט"ו מתכונן לפלישה בקנה מידה מלא לבלארוס.

    השפעה משבשת

    אחד מאזרות הקרב העדכניות יותר לקמפיינים של דיסאינפורמציה של האקרים היא הפלישה של רוסיה בפברואר 2022 לאוקראינה. פרו-קרמלין קומסומולסקאיה פראבדה, צהובון בשפה הרוסית שבסיסו באוקראינה, טען שהאקרים התעסקו ופרסמו באתר העיתון מאמר שבו נכתב כי קרוב ל-10,000 חיילים רוסים מתו באוקראינה. קומסומולסקאיה פרבדה הודיעה שממשק המנהל שלה נפרץ, והנתונים עברו מניפולציות. למרות שלא אומתו, תחזיות של גורמים רשמיים בארה"ב ואוקראינה טוענות שהמספרים "הפרוץ" עשויים להיות מדויקים. בינתיים, מאז ההתקפה הראשונית על אוקראינה, ממשלת רוסיה אילצה ארגוני תקשורת עצמאיים לסגור והעבירה חקיקה חדשה המענישה עיתונאים שמתנגדים לתעמולה שלה. 

    בינתיים, פלטפורמות המדיה החברתית פייסבוק, יוטיוב וטוויטר הודיעו כי הסירו פוסטים שכוונו לקמפיינים של דיסאינפורמציה נגד אוקראינה. Meta חשפה כי שני הקמפיינים בפייסבוק היו קטנים ובשלבים הראשונים שלהם. הקמפיין הראשון כלל רשת של כמעט 40 חשבונות, דפים וקבוצות ברוסיה ובאוקראינה.

    הם יצרו פרסונות מזויפות שכללו תמונות פרופיל שנוצרו על ידי מחשב כדי להיראות כאילו היו כתבי חדשות עצמאיים עם טענות על אוקראינה שהיא מדינה כושלת. בינתיים, יותר מתריסר חשבונות המקושרים לקמפיין נאסרו על ידי טוויטר. לדברי דובר החברה, מקורם של החשבונות והקישורים ברוסיה ונועדו להשפיע על הדיון הציבורי על מצבה המתמשך של אוקראינה באמצעות ידיעות חדשותיות.

    השלכות של דיסאינפורמציה והאקרים

    השלכות רחבות יותר של דיסאינפורמציה והאקרים עשויות לכלול: 

    • עלייה בפרסונות עיתונאים שנוצרו על ידי בינה מלאכותית המתיימרים לייצג מקורות חדשות לגיטימיים, מה שמוביל להצפת מידע דיסאינפורמציה נוסף באינטרנט.
    • מאמרים ופרשנויות שנוצרו על ידי בינה מלאכותית המתמרנים את דעותיהם של אנשים על מדיניות ציבורית או בחירות לאומיות.
    • פלטפורמות מדיה חברתית המשקיעות באלגוריתמים המזהים ומוחקים חדשות מזויפות וחשבונות עיתונאים מזויפים.
    • חברות חדשות המשקיעות באבטחת סייבר ומערכות אימות נתונים ותוכן כדי למנוע ניסיונות פריצה.
    • אתרי דיסאינפורמציה עוברים מניפולציות על ידי האקטיביסטים.
    • הגברת לוחמת המידע בין מדינות לאום.

    שאלות שכדאי לקחת בחשבון

    • איך אתה מבטיח שמקורות החדשות שלך מאומתים ולגיטימיים?
    • איך עוד אנשים יכולים להגן על עצמם מפני ידיעות מפוברקות?