דישון ברזל באוקיינוס: האם הגדלת תכולת הברזל בים היא פתרון בר-קיימא לשינויי אקלים?

אשראי תמונה:
אשראי תמונה
iStock

דישון ברזל באוקיינוס: האם הגדלת תכולת הברזל בים היא פתרון בר-קיימא לשינויי אקלים?

דישון ברזל באוקיינוס: האם הגדלת תכולת הברזל בים היא פתרון בר-קיימא לשינויי אקלים?

טקסט כותרות משנה
מדענים בודקים אם ברזל מוגבר מתחת למים יכול להוביל לספיגת פחמן רבה יותר, אך המבקרים חוששים מהסכנות של הנדסה גיאוגרפית.
    • מְחַבֵּר:
    • שם היוצר
      Quantumrun Foresight
    • אוקטובר 3, 2022

    סיכום תובנה

    בבחינת תפקידו של האוקיינוס ​​בשינויי האקלים, מדענים בודקים האם הוספת ברזל למי ים יכולה להגביר אורגניזמים שסופגים פחמן דו חמצני. גישה זו, על אף שהיא מסקרנת, עשויה שלא להיות יעילה כפי שציפו בשל האיזון המורכב של מערכות אקולוגיות ימיות ומיקרואורגניזמים המווסתים את עצמם. ההשלכות מתרחבות למדיניות ולתעשייה, עם קריאות לבחינה זהירה של השפעות סביבתיות ופיתוח שיטות פחות פולשניות לקיבוע פחמן.

    הקשר של הפריית ברזל באוקיינוס

    מדענים עורכים ניסויים באוקיינוס ​​על ידי הגדלת תכולת הברזל שלו כדי לעודד צמיחה של אורגניזמים שסופגים פחמן דו חמצני. למרות שהמחקרים מבטיחים בתחילה, כמה חוקרים טוענים שלהפריית ברזל באוקיינוס ​​תהיה השפעה מועטה על היפוך שינויי האקלים.

    האוקיינוסים בעולם אחראים חלקית לשמירה על רמות הפחמן באטמוספירה, בעיקר באמצעות פעילות פיטופלנקטון. אורגניזמים אלה לוקחים פחמן דו חמצני אטמוספרי מצמחים ומפוטוסינתזה; אלה שלא נאכלים, משמרים פחמן ושוקעים לקרקעית האוקיינוס. פיטופלנקטון יכול לשכב על קרקעית האוקיינוס ​​במשך מאות או אלפי שנים.

    עם זאת, פיטופלנקטון זקוק לברזל, פוספט וחנקה כדי לגדול. ברזל הוא המינרל השני בשכיחותו על פני כדור הארץ, והוא חודר לאוקיינוס ​​מאבק ביבשות. באופן דומה, ברזל שוקע לקרקעית הים, כך שבחלקים מסוימים באוקיינוס ​​יש פחות מינרל זה מאשר באחרים. לדוגמה, באוקיינוס ​​הדרומי יש רמת ברזל ואוכלוסיית פיטופלנקטון נמוכה יותר מאשר באוקיינוסים אחרים, למרות שהוא עשיר במאקרו-נוטריינטים אחרים.

    כמה מדענים מאמינים שעידוד הזמינות של ברזל מתחת למים יכול להוביל ליותר מיקרואורגניזמים ימיים שיכולים לספוג פחמן דו חמצני. מחקרים על הפריית ברזל באוקיינוסים קיימים מאז שנות ה-1980, כאשר הביו-גיאוכימאי הימי ג'ון מרטין ערך מחקרים מבוססי בקבוקים שהוכיחו כי הוספת ברזל לאוקיינוסים עתירי רכיבים תזונתיים הגדילה במהירות את אוכלוסיות הפיטופלנקטון. מתוך 13 ניסויי הפריית ברזל בקנה מידה גדול שנערכו עקב השערתו של מרטין, רק שניים הביאו להסרת פחמן שאבד לגידול אצות בים עמוק. השאר לא הראו השפעה או היו תוצאות מעורפלות.

    השפעה משבשת

    מחקר מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס מדגיש היבט מכריע של שיטת הפריית הברזל באוקיינוס: האיזון הקיים בין מיקרואורגניזמים ימיים וריכוזי מינרלים באוקיינוס. מיקרואורגניזמים אלה, חיוניים במשיכת פחמן מהאטמוספירה, מציגים יכולת ויסות עצמית, ומשנים את הכימיה של האוקיינוס ​​כדי לענות על הצרכים שלהם. ממצא זה מצביע על כך שעצם הגדלת הברזל באוקיינוסים לא עשויה להגביר משמעותית את יכולתם של החיידקים הללו לספוג יותר פחמן מכיוון שהם כבר מייעלים את סביבתם ליעילות מרבית.

    ממשלות וגופים סביבתיים צריכים לשקול את היחסים המורכבים בתוך מערכות אוקיינוסים לפני יישום פרויקטי גיאו-הנדסה בקנה מידה גדול כמו הפריית ברזל. בעוד שההשערה הראשונית הציעה שהוספת ברזל יכולה להגביר באופן דרסטי את ריבוד הפחמן, המציאות היא יותר ניואנסית. מציאות זו דורשת גישה מקיפה יותר להפחתת שינויי האקלים, בהתחשב בהשפעות האדווה של מערכות אקולוגיות ימיות.

    עבור חברות המחפשות טכנולוגיות ושיטות עתידיות להילחם בשינויי האקלים, המחקר מדגיש את החשיבות של הבנה אקולוגית יסודית. היא מאתגרת ישויות להסתכל מעבר לפתרונות פשוטים ולהשקיע בגישות יותר מבוססות-מערכת אקולוגית. פרספקטיבה זו יכולה לטפח חדשנות בפיתוח פתרונות אקלים שהם לא רק יעילים אלא גם ברי קיימא.

    השלכות של הפריית ברזל באוקיינוס

    השלכות רחבות יותר של הפריית ברזל באוקיינוס ​​עשויות לכלול: 

    • מדענים ממשיכים לערוך ניסויי הפריית ברזל כדי לבדוק אם זה יכול להחיות את הדיג או לעבוד על מיקרואורגניזמים ימיים אחרים בסכנת הכחדה. 
    • כמה חברות וארגוני מחקר ממשיכים לשתף פעולה בניסויים המנסים לבצע תוכניות דישון של ברזל באוקיינוסים לאיסוף קרדיט פחמן.
    • העלאת מודעות הציבור והדאגה לסכנות הסביבתיות של ניסויי הפריית ברזל באוקיינוס ​​(למשל, פריחת אצות).
    • לחץ מצד אנשי שימור ימיים לאסור לצמיתות על כל פרויקטי דישון ברזל בקנה מידה גדול.
    • האו"ם יוצר הנחיות מחמירות יותר לגבי אילו ניסויים יורשו באוקיינוס ​​ומשך הזמן שלהם.
    • השקעה מוגברת של ממשלות ומגזרים פרטיים במחקר ימי, המובילה לגילוי שיטות חלופיות, פחות פולשניות, לקיבוע פחמן באוקיינוסים.
    • מסגרות רגולטוריות משופרות על ידי גופים בינלאומיים, המבטיחות שפעילויות הפריית האוקיינוסים תואמות את התקנים הגלובליים להגנת הסביבה.
    • פיתוח הזדמנויות שוק חדשות לטכנולוגיות ניטור סביבתיות, שכן עסקים מבקשים לציית לתקנות מחמירות יותר על ניסויים אוקיינוסים.

    שאלות שכדאי לקחת בחשבון

    • אילו השלכות נוספות עשויות לנבוע מביצוע הפריית ברזל באוקיינוסים שונים?
    • כיצד אחרת עשויה הפריית ברזל להשפיע על החיים הימיים?