טלפורטציה של חלקיקי אור בין ערים לוקחת אותנו צעד אחד קרוב יותר לאינטרנט קוונטי

ניסוי שנערך לאחרונה ב-HeiFei, סין ובקלגרי, קנדה גרם לאדוות בעולם המדע לאחר שהוכיח שניתן להעביר פוטונים בטלפורטציה במצב קוונטי למרחקים הרבה יותר רחוקים מאי פעם. 

"טלפורטציה" זו התאפשרה על ידי הסתבכות קוונטית, התיאוריה המוכיחה שלא ניתן לתאר זוגות או קבוצות מסוימות של פוטונים כזזים או פועלים באופן עצמאי למרות היותם ישויות נפרדות. תנועותיו של האחד (ספין, מומנטום, קיטוב או מיקום) משפיעות על האחר ללא קשר לכמה הם רחוקים אחד מהשני. במונחים של חלקיקים, זה כמו שאתה יכול לסובב מגנט אחד באמצעות מגנט אחר. שני המגנטים עצמאיים אך ניתנים להזזה זה על ידי זה ללא אינטראקציה פיזית.  

(אני מפשט תיאוריה שכתבו כרכים וכרכים בשמה לפסקה אחת, האנלוגיה של המגנט היא לא שם נרדף לחלוטין אבל מספיק טובה למטרותינו.) 

כמו כן, הסתבכות קוונטית מאפשרת לחלקיקים ממרחק גדול לפעול ביחד, המרחק הגדול שנבדק, במקרה זה, הוא 6.2 קילומטרים.  

"ההדגמה שלנו קובעת דרישה חשובה לתקשורת מבוססת משחזר קוונטי", נאמר בדו"ח, "... ומהווה אבן דרך לקראת אינטרנט קוונטי עולמי".  

הסיבה שפריצת הדרך הזו יכולה להפוך את האינטרנט למהיר יותר היא משום שהיא תבטל את הצורך בכל כבלים. יכול להיות לך זוג פוטונים מסונכרנים, אחד בשרת ואחד במחשב. בדרך זו, במקום שיישלח מידע בכבל, הוא יישלח בצורה חלקה על ידי המחשב שיתמרן את הפוטון שלו ויזוז את הפוטון של השרת בצורה זהה. 

הניסויים כללו שליחת פוטונים (חלקיקי אור) לאורך קווי רשת תקשורת סיבים אופטיים מצד אחד לצד השני בערים המתאימות. בעוד שתיאוריית הטלפורטציה הקוונטית הוכחה לפני כמעט שני עשורים, זו הפעם הראשונה שהיא הוכחה ברשת יבשתית שלא הייתה קיימת למטרת הניסוי בלבד.  

ההשלכות מהניסוי הזה הן עצומות, שכן הוא מוכיח שאינטרנט קוונטי לא ידרוש החלפת התשתית הנוכחית כדי להפעיל אינטרנט מהיר קוונטי. 

כשפנו אליו על ידי Quantumrun, Marcel.li Grimau Puigibert (אחד השחקנים המרכזיים בניסוי קלגרי) אמר לנו, "זה מקרב אותנו לאינטרנט קוונטי עתידי שיכול לחבר מחשבי קוונטים רבי עוצמה עם אבטחה המובטחת על ידי החוקים של מכניקת הקוונטים ."