מדיניות חוץ תאגידית: חברות הופכות לדיפלומטים משפיעים

• מְחַבֵּר:
• שם היוצר

  Quantumrun Foresight
• ינואר 9, 2023

לכמה מהחברות הגדולות בעולם יש כעת מספיק כוח לעצב פוליטיקה גלובלית. בהקשר זה, ההחלטה החדשה של דנמרק למנות את קספר קלינגה כ"שגריר הטכנולוגיה" שלה ב-2017 לא הייתה תעלול פרסומי אלא אסטרטגיה מחושבת היטב. מדינות רבות הלכו בעקבותיהם ויצרו עמדות דומות כדי ליישב חילוקי דעות בין קונגלומרטים טכנולוגיים וממשלות, לעבוד יחד על אינטרסים משותפים וליצור שותפויות ציבוריות-פרטיות. 

הקשר של מדיניות חוץ תאגידית

לפי מאמר שפורסם ב-European Group for Organizational Studies, כבר במאה ה-17, תאגידים ניסו להפעיל את השפעתם על מדיניות הממשלה. עם זאת, שנות ה-2000 ראו עלייה ניכרת בהיקף ובסוג הטקטיקות בהן נעשה שימוש. מאמצים אלה שואפים להשפיע על דיוני מדיניות, תפיסות ציבוריות ומעורבות ציבורית באמצעות איסוף נתונים. אסטרטגיות פופולריות אחרות כוללות קמפיינים במדיה חברתית, שותפויות אסטרטגיות עם ארגונים ללא מטרות רווח, פרסומים בארגוני חדשות גדולים ולובי גלוי לחוקים או תקנות רצויים. חברות גם מגייסות מימון לקמפיינים באמצעות ועדי פעולה פוליטיים (PACs) ומשתפות פעולה עם צוותי חשיבה כדי לעצב אג'נדות מדיניות, תוך השפעה על דיוני חקיקה בבית המשפט של דעת הקהל.

דוגמה לבכיר ב-Big Tech שהפך למדינאי הוא נשיא מיקרוסופט בראד סמית', שנפגש בקביעות עם ראשי מדינות ושרי חוץ על מאמצי הפריצה של רוסיה. הוא פיתח אמנה בינלאומית בשם אמנת ז'נבה הדיגיטלית כדי להגן על אזרחים מפני התקפות סייבר בחסות המדינה. בנייר המדיניות הוא דחק בממשלות ליצור הסכם לפיו הן לא יתקפו שירותים חיוניים, כמו בתי חולים או חברות חשמל. איסור נוסף שהוצע הוא תקיפת מערכות שכאשר מושמדות עלולות לפגוע בכלכלה העולמית, כמו שלמות עסקאות פיננסיות ושירותים מבוססי ענן. טקטיקה זו היא רק דוגמה לאופן שבו חברות טכנולוגיה משתמשות יותר ויותר בהשפעתן כדי לשכנע ממשלות ליצור חוקים שיועילו בדרך כלל לחברות אלו.

השפעה משבשת

בשנת 2022, אתר החדשות The Guardian פרסם חשיפה על האופן שבו חברות חשמל מבוססות ארה"ב לחצו בחשאי נגד אנרגיה נקייה. בשנת 2019, הסנאטור הדמוקרטי של המדינה, חוסה חאבייר רודריגז, הציע חוק לפיו בעלי בתים יוכלו למכור לדיירים שלהם אנרגיה סולארית זולה, ולצמצם את רווחי האנרגיה של Florida Power & Light (FPL). FPL נעזרה אז בשירותיה של Matrix LLC, חברת ייעוץ פוליטי שהחזיקה בכוח מאחורי הקלעים בלפחות שמונה מדינות. מחזור הבחירות הבא הביא להדחתו של רודריגס מתפקידו. כדי להבטיח תוצאה זו, עובדי מטריקס הזרימו כסף למודעות פוליטיות עבור מועמד בעל שם משפחה זהה לזה של רודריגז. אסטרטגיה זו פעלה על ידי פיצול ההצבעה, והביאה לניצחון המועמד הרצוי. עם זאת, מאוחר יותר התברר כי מועמד זה קיבל שוחד כדי להיכנס למירוץ.

ברוב דרום מזרח ארה"ב, חברות חשמל גדולות פועלות כמונופולים עם צרכנים שבויים. הם אמורים להיות מוסדרים באופן הדוק, אך הרווחים שלהם וההוצאות הפוליטיות הבלתי מבוקרות הופכים אותם לחלק מהישויות החזקות ביותר במדינה. על פי המרכז לגיוון ביולוגי, לחברות שירות בארה"ב מותר כוח מונופול משום שהן אמורות לקדם את האינטרס הציבורי הכללי. במקום זאת, הם מנצלים את היתרון שלהם כדי להחזיק בכוח ולהשחית את הדמוקרטיה. היו שתי חקירות פליליות על הקמפיין נגד רודריגס. חקירות אלה הובילו להאשמות נגד חמישה אנשים, אם כי מטריקס או FPL לא הואשמו בפשעים כלשהם. המבקרים תוהים כעת מה עשויות להיות ההשלכות ארוכות הטווח אם עסקים מעצבים באופן פעיל פוליטיקה בינלאומית.

השלכות של מדיניות חוץ תאגידית

השלכות רחבות יותר של מדיניות חוץ תאגידית עשויות לכלול: 

• חברות טכנולוגיה שולחות באופן שגרתי את נציגיהן לשבת בכנסים מרכזיים, כמו ועידות האומות המאוחדות או G-12 כדי לתרום לדיונים מרכזיים.
• נשיאים וראשי מדינות מזמינים יותר ויותר מנכ"לים מקומיים ובינלאומיים לפגישות רשמיות ולביקורי מדינה, כמו שהיו עושים עם שגריר של מדינה.
• מדינות נוספות יוצרות שגרירי טכנולוגיה כדי לייצג את האינטרסים והדאגות שלהן בעמק הסיליקון ובמרכזי טכנולוגיה גלובליים אחרים.
• חברות מוציאות הוצאות כבדות על שדולות ושיתופי פעולה פוליטיים נגד הצעות חוק שיגבילו את היקפן ואת כוחן. דוגמה לכך תהיה ביג טק לעומת חוקי הגבלים עסקיים.
• מקרי שחיתות ומניפולציות פוליטיות מתגברות, במיוחד בתעשיות האנרגיה והשירותים הפיננסיים.

שאלות להגיב עליהן

• מה יכולות ממשלות לעשות כדי לאזן את כוחן של חברות בקביעת מדיניות גלובלית?
• מהן הסכנות הפוטנציאליות הנוספות שבהן חברות הופכות למשפיעות פוליטית?