אתיקה של שיבוט: האיזון המסובך בין הצלת ויצירת חיים

• מְחַבֵּר:
• שם היוצר

  Quantumrun Foresight
• אוגוסט

סיכום תובנה

שיבוט הוא כיום אופציה אמיתית ברפואה, במיוחד לריפוי מחלות ויצירת איברים, אך הוא מעלה שאלות אתיות רציניות. יש צורך דחוף בדיונים הכוללים מדענים, אתיקאים והציבור כדי להגדיר מה מקובל במחקר שיבוט. עתיד השיבוט יראה ככל הנראה תקנות מתפתחות, התייעצויות אתיות מוגברות, וויכוחים על תפקידו בחברה, מהשתלות איברים ועד למושג תינוקות מעצבים.

הקשר אתי שיבוט

שיבוט, שהיה פעם מושג במדע בדיוני, מתגלה כעת כגישה מעשית עם פוטנציאל משמעותי במדע הרפואה, במיוחד בריפוי מחלות גנטיות ומתן איברים בריאים. יצירת עוברים מעורבים של תאי אדם-קוף ב-2021 היא דוגמה מצוינת להתקדמות זו. ניסוי זה, שנועד בעיקר לפיתוח שיטות חדשות להשתלת איברים, עורר קשת רחבה של חששות. לדברי קירסטין מתיוס ממכון בייקר של אוניברסיטת רייס, השאלה היסודית סובבת סביב נחיצותם ומטרתם של ניסויים כאלה, והדגישה פער בהבנה והתייעצות של הציבור לגבי המאמצים המדעיים המתקדמים הללו.

הדיון סביב פריצת דרך מדעית זו אינו מתמקד רק בהיתכנות הטכנית שלה אלא גם בהשלכות האתיות שלה. תומכים כמו Insoo Hyun מאוניברסיטת קייס ווסטרן רזרב ומאוניברסיטת הרווארד מאמינים כי מחקר זה יכול להוות מגדלור של תקווה עבור אלפים הממתינים להשתלת איברים, ועלול להציל חיים רבים. להיפך, היעדר קווים מנחים ברורים ושיח ציבורי על הגבולות האתיים של ניסויים מסוג זה, מהווה אתגר משמעותי. 

במבט קדימה, הכרחי שיתקיים דיאלוג מקיף, שיכלול לא רק מדענים ואתיקים אלא גם הציבור הרחב. שיחה זו צריכה לכוון ליצירת הסכמה לגבי מה מותר במחקר שיבוט, תוך התחשבות הן ביתרונות הפוטנציאליים והן בדילמות אתיות. זה חיוני לכל בעל עניין להישאר מעודכן ומעורב בתחום מתפתח זה, להבטיח שהפיתוח והיישום של טכנולוגיות כאלה יונחו על ידי שילוב של תובנה מדעית ואחריות מוסרית. 

השפעה משבשת

כשמדובר בשיבוט, יש לקחת בחשבון מספר סוגיות אתיות. שיבוט עלול להוביל ליצירת כימרות, יצורים בעלי חומר גנטי משני מינים שונים. כימרות מעלות חששות אתיים מכיוון שיכולות להיות להן מאפיינים של בני אדם ובעלי חיים כאחד, ולא ברור מה יהיה המעמד המוסרי והחוקי של יצורים כאלה. יש כבר רבייה לא קונבנציונלית, כמו ליגרס (אריות שגדלו עם נמרים), מה שגורם לבעיות בריאותיות ותוחלת חיים נמוכה. בנוסף, ניתן להשתמש בשיבוט ליצירת בעלי חיים זהים מבחינה גנטית לבעלי חיים אחרים, מה שעלול להוביל לניצול ולהתעללות בבעלי חיים. שיבוט מעלה גם סוגיות של הסכמה מדעת, מכיוון שלשיבוטים לא תהיה מילה ביצירתם.

נושא נוסף הוא השימוש בשיבוט למטרות טיפוליות. בעוד שתאי גזע המופקים מעוברים משובטים יכולים לטפל במחלות שונות, יש חששות לגבי המוסריות של שימוש בעוברים משובטים למטרה זו. עם חלופות כמו תאי גזע פלוריפוטנטיים (תאים שיכולים להתחדש בעצמם) זמינות, לא ברור מדוע יש צורך דחוף בשיבוט בעלי חיים או בני אדם בשלב זה.

לבסוף, ישנה שאלת האאוגניקה ותינוקות מעצבים. האם יש סיבה משכנעת להעריך סוגים מסוימים של תאים על פני אחרים כאשר כולם בריאים באותה מידה? האם הורים שמשקיעים בהנדסת ילדים למטרות בעלות ערך גבוה - למשל, מאפיינים אסתטיים נבחרים, בריאות משופרת, יכולות נפשיות ופיזיות מעולות - נחשבים לבגידה, הונאה או לא אתיים? מהן ההשלכות של צורך "לעשות מחדש" פרויקט שיבוט כאשר התאים לא מצליחים לייצר את התוצאה הרצויה? 

השלכות של אתיקה של שיבוט 

השלכות רחבות יותר של אתיקה של שיבוט עשויות לכלול: 

• ביו-אתיקה, או אנשי מקצוע המנתחים החלטות רפואיות על סמך נימוקים אתיים, חברתיים ומוסריים, מגויסים יותר ויותר להתייעץ בנושא מחקר שיבוט ובדיקות פיילוט.
• הגברת המודעות והביקוש לתינוקות מעצבים, כאשר הורים מוכנים לשלם פרמיה עבור מאפיינים/מאפיינים מסוימים. 
• ממשלות משתפות פעולה עם מוסדות מחקר וספקי שירותי בריאות כדי ליצור תקנות ומדיניות בנושא שיטות שיבוט.
• יש לעדכן את החקיקה הקיימת כדי לכלול ולהגן על זכויותיהם של אנשים ובעלי חיים משובטים. כמו כן, יהיה צורך לגבש חקיקה חדשה כדי לתאר כיצד אנשים משובטים בעלי תכונות עליונות יכולים להשתתף בחברה; למשל, האם ילדים מהונדסים בעלי יכולת אתלטית מעולה יורשו להשתתף בספורט ובתחרויות אחרות?
• ארגוני זכויות האזרח הדוחקים נגד שיבוט כפי שנוהגים יכולים לקדם אי שוויון ואפליה של אנשים עם (ואפילו ללא) מוגבלויות.
• מחקר מוגבר על האופן שבו שיבוט יכול לעקוב אחר ייצור איברים להשתלות.

שאלות שכדאי לקחת בחשבון

• אילו שיקולים נוספים יש להדגיש כאשר דנים בהשלכות האתיות של שיבוט?
• כיצד עשויות ממשלות לפקח על מחקר השיבוט כדי להבטיח שהוא יישאר אתי?