מדריך הניקוד של דוח דירוג Quantumrun

אחד השירותים שחטיבת הייעוץ של Quantumrun מסייעת ללקוחותיה הוא ייעוץ לחברות לגבי כדאיותן לטווח ארוך על סמך הגורמים הפנימיים והחיצוניים המשפיעים על פעילותן. במילים אחרות, אנו מודדים קריטריונים שונים כדי לחזות אם חברה תשרוד עד 2030. 

כל הקריטריונים המפורטים להלן משמשים כאשר Quantumrun Forecasting מנתח את הפעולות של לקוח. רבים מאותם קריטריונים שימשו גם בהפקת דוחות הדירוג הבאים:

*ה 2017 Quantumrun Global 1000 הוא דירוג שנתי של 1,000 תאגידים מרחבי העולם על סמך הסיכוי שלהם לשרוד עד 2030.

*ה 2017 Quantumrun US 500 הוא דירוג שנתי של 500 תאגידים מרחבי ארה"ב על סמך הסבירות שלהם לשרוד עד 2030.

*ה 2017 Quantumrun Silicon Valley 100 הוא דירוג שנתי של 100 תאגידים קליפורניים על סמך הסיכוי שלהם לשרוד עד 2030.

סקירת קריטריונים

כדי להעריך את ההסתברות אם חברה תשרוד עד 2030, Quantumrun מעריכה כל חברה על סמך הקריטריונים הבאים. פרטי הניקוד מפורטים מתחת לרשימת הקריטריונים.

נכסי אריכות ימים

(הציונים שיוחסו לכל קריטריון בקטגוריה זו שוקללו x2.25)

נוכחות גלובלית

*שאלת ליבה: באיזו מידה החברה מייצרת אחוז ניכר מהכנסותיה מפעילות או מכירות בחו"ל?

*למה זה חשוב: חברות שמייצרות אחוז ניכר ממכירותיהן בחו"ל נוטות להיות מבודדות יותר מזעזועים בשוק בהתחשב בכך שתזרים ההכנסות שלהן מגוונת.

*סוג הערכה: מטרה - הערכת אחוז הכנסות החברה שנוצרו מלקוחות בחו"ל.

הון עצמי

*שאלת ליבה: האם המותג של החברה מוכר בקרב צרכני B2C או B2B?

*למה זה חשוב: צרכנים מוכנים יותר לאמץ/להשקיע במוצרים, שירותים, מודלים עסקיים חדשים מחברות שהם כבר מכירים.

*סוג הערכה: מטרה - עבור כל חברה, הערך את הדירוג שבו משתמשות סוכנויות מחקר מומחיות מותגים כדי לדרג את המותגים שלהן מול חברות אחרות.

תעשייה אסטרטגית

*שאלת ליבה: האם החברה מייצרת מוצרים או שירותים הנחשבים בעלי ערך אסטרטגי משמעותי לממשלת ארץ הולדתה (למשל צבא, תעופה וחלל וכו')?

*למה זה חשוב: לחברות המהוות נכס אסטרטגי לממשלת ארץ הולדתה קל יותר להבטיח הלוואות, מענקים, סובסידיות וחילוץ בשעת צרה.

*סוג הערכה: מטרה - הערכת אחוז ההכנסות של חברה המופקות מסוכנויות ממשלתיות של ארץ הולדתה.

כספים במילואים

*שאלת ליבה: כמה כסף יש לחברה בקרן המילואים שלה?

*למה זה חשוב: חברות שיש להן כמות משמעותית של הון נזיל בחיסכון מבודדות יותר מזעזועים בשוק בהתחשב בעובדה שיש להן את הכספים להתגבר על משבר קצר טווח ולהשקיע בטכנולוגיות משבשות.

*סוג הערכה: מטרה - קביעת נכסים נזילים שאינם מנוצלים של חברה.

גישה להון

*שאלת ליבה: באיזו קלות יכולה חברה לקבל גישה לכספים הדרושים להשקעה ביוזמות חדשות?

*למה זה חשוב: חברות שיש להן גישה קלה להון יכולות להסתגל בקלות רבה יותר לשינויים בשוק.

*סוג הערכה: מטרה - קביעת יכולתה של חברה לגשת להון (דרך אג"ח ומניות) על סמך דירוג האשראי שלה.

נתח שוק

*שאלת ליבה: באיזה אחוז מהשוק שולטת החברה עבור שלושת המוצרים/שירותים/מודלים העסקיים המובילים שהיא מציעה?

*סוג הערכה: מטרה - הערכת אחוז נתח השוק הנשלט על ידי שלושת המוצרים והשירותים הנמכרים ביותר של החברה (בהתבסס על הכנסות), בממוצע ביחד.

התחייבויות

(הציונים שיוחסו לכל קריטריון בקטגוריה זו שוקללו x2)

שליטה ממשלתית

*שאלת ליבה: מהי רמת הבקרה (הרגולציה) הממשלתית על פעילות החברה?

*למה זה חשוב: חברות שפועלות בתעשיות בפיקוח כבד נוטות להיות מבודדות יותר מהפרעות מכיוון שחסמי הכניסה (מבחינת עלויות ואישור רגולטורי) גבוהים מאוד עבור מצטרפים חדשים. חריג קיים כאשר חברות מתחרות פועלות במדינות שאין להן עומס רגולטורי משמעותי או משאבי פיקוח.

*סוג הערכה: מטרה - הערכת כמות התקנות השלטות לענף המסוים בו פועלת החברה.

השפעה פוליטית

*שאלת ליבה: האם החברה משקיעה רבות במאמצי לובינג ממשלתיים במדינה או במדינות שבהן היא מבססת את רוב פעילותן?

*למה זה חשוב: חברות שיש להן את הכוח לעשות לובי ולהשפיע בהצלחה על פוליטיקאים עם תרומות לקמפיין מבודדות יותר מהפרעות של מגמות חיצוניות או מצטרפים חדשים, מכיוון שהן יכולות לנהל משא ומתן על תקנות חיוביות, הקלות מיסים והטבות אחרות המושפעות מהממשלה.

*סוג הערכה: מטרה - להעריך את הסכום השנתי הכולל של הכספים שהושקעו על תרומות לובינג וקמפיין המופנים כלפי נציגי ומוסדות ממשלתיים.

חלוקת עובדים מקומית

*שאלת ליבה: האם החברה מעסיקה מספר משמעותי של עובדים והאם היא מאתרת את אותם עובדים במספר רב של מחוזות/מדינות/טריטוריות?

*למה זה חשוב: חברות המעסיקות אלפי עובדים במספר מחוזות/מדינות/טריטוריות במדינה מסוימת יכולות לעבד ביעילות רבה יותר פוליטיקאים ממספר תחומי שיפוט לפעול ביחד מטעמה, תוך העברת חקיקה לטובת הישרדותה העסקית.

*סוג הערכה: מטרה - הערכת מספר המדינות, המחוזות, הטריטוריות בהן פועלת חברה בתוך מדינת הולדתה, וכן את חלוקת העובדים ביניהן. חברה עם מספר גדול יותר של מתקנים ועובדים מפוזרים גיאוגרפית תזכה לציון גבוה יותר מחברות המרוכזות יותר בפעילותן הגיאוגרפית. מיקום וחלוקת עובדים הם קריטריונים משלימים, ולכן ממוצעים ביחד לציון אחד.

שחיתות מקומית

*שאלת ליבה: האם החברה צפויה להשתתף בהשתלה, לשלם שוחד או לגלות נאמנות פוליטית מוחלטת כדי להישאר בעסק.

*למה זה חשוב: חברות שפועלות בסביבות שבהן שחיתות היא חלק הכרחי בעשיית עסקים, חשופות לסחיטה עתידית או לתפיסת נכסים בסנקציות ממשלתיות.

*סוג הערכה: מטרה - הערכת דירוג השחיתות למדינה שבה החברה מבוססת, שניתן על ידי ארגונים לא ממשלתיים החוקרים סטטיסטיקות שחיתות. חברות המבוססות במדינות עם רמות שחיתות גבוהות מדורגות נמוך יותר מאלה שמבוססות במדינות עם רמות שחיתות מינימליות.  

גיוון לקוחות

*שאלת ליבה: עד כמה מגוון הלקוחות של החברה הן בכמות והן בתעשייה?

*למה זה חשוב: חברות המשרתות מספר רב של לקוחות משלמים מסוגלות בדרך כלל להסתגל לשינויים בשוק טוב יותר מאשר חברות התלויות בקומץ (או אחד) לקוח.

*סוג הערכה: סובייקטיבי - הערכת פירוט ההכנסות של חברה לפי לקוח, או אם הנתונים הללו אינם זמינים, לפי סוג לקוח. חברות עם זרמי הכנסה מגוונים יותר צריכות להיות מדורגות גבוה יותר מאשר חברות עם אפיקי הכנסה שנוצרו ממספר מאוד מרוכז של לקוחות. 

תלות תאגידית

*שאלת ליבה: האם הצעות החברה תלויות במוצר, בשירות, במודל העסקי הנשלט במלואו על ידי חברה אחרת?

*למה זה חשוב: אם חברה תלויה לחלוטין בהצעות של חברה אחרת לפעול, הרי שרידותה תלויה גם ביעדים האסטרטגיים ובבריאות החברה האחרת האמורה.

*סוג הערכה: מטרה - להעריך את הרכב המוצרים או השירותים של החברה כדי למדוד עד כמה החברה תלויה בהצלחת כל מוצר או שירות ליבה, והאם מוצר או שירות ליבה זה תלוי אך ורק בעסק או בשירות. אספקה ​​מחברה אחרת.

בריאות כלכלית של שווקי מפתח

*שאלת ליבה: מהי הבריאות הכלכלית של המדינה או המדינות שבהן החברה מייצרת יותר מ-50% מהכנסותיה?

*למה זה חשוב: אם המדינה או המדינות שבהן החברה מייצרת יותר מ-50% מההכנסות שלה מתמודדות עם קשיים מאקרו-כלכליים, זה עלול להשפיע לרעה על מכירות החברה.

*סוג הערכה: מטרה - להעריך אילו מדינות מייצרות את רוב הכנסות החברה ולאחר מכן למדוד את הבריאות הכלכלית של המדינות האמורות לאורך שלוש שנים. מהמדינות המהוות יותר מ-50% מהכנסות החברה, האם קצב צמיחת התמ"ג הממוצע שלהן עולה או יורד בטווח של 3 שנים?

התחייבויות פיננסיות

*שאלת ליבה: האם החברה מוציאה יותר על תפעול ממה שהיא מייצרת בהכנסות במשך שלוש שנים?

*למה זה חשוב: ככלל, חברות שמוציאות יותר ממה שהן מרוויחות לא יכולות להחזיק מעמד לאורך זמן. החריג היחיד לכלל זה הוא האם לחברה ממשיכה להיות גישה להון ממשקיעים או מהשוק - קריטריון הנדון בנפרד.

*סוג הערכה: מטרה - על פני שלוש שנים, אנו מעריכים את אחוז ההכנסות שמייצג עודף או גירעון בהכנסות של כל חברה. האם החברה מוציאה יותר או פחות ממה שהיא מרוויחה בהכנסות על פני תקופה של שלוש שנים, מה שמוביל לגירעון או לעודף בהכנסות? (צמצם לשנתיים או שנה בהתאם לגיל החברה.)

ביצועי חדשנות

(הציונים שיוחסו לכל קריטריון בקטגוריה זו שוקללו x1.75)

תדירות הצעה חדשה

*שאלת ליבה: כמה מוצרים, שירותים, מודלים עסקיים חדשים השיקה החברה בשלוש השנים האחרונות?

*למה זה חשוב: שחרור הצעות חדשות באופן משמעותי על בסיס עקבי מצביע על כך שחברה מחדשת באופן אקטיבי כדי להקדים את המתחרים.

*סוג הערכה: מטרה - ספירת ההצעות החדשות ביותר של החברה שפורסמו במהלך שלוש השנים שקדמו לשנת דוח זה. מספר זה אינו כולל שיפורים מצטברים במוצרים, שירותים, מודלים עסקיים קיימים.

קניבליזציה של מכירות

*שאלת ליבה: האם במהלך חמש השנים האחרונות החליפה החברה את אחד מהמוצרים או השירותים הרווחיים שלה בהצעה אחרת שהפכה את המוצר או השירות הראשוני למיושן? במילים אחרות, האם החברה פעלה כדי לשבש את עצמה?

*למה זה חשוב: כאשר חברה משבשת בכוונה (או מיישנת) את המוצר או השירות שלה עם מוצר או שירות מעולים, זה עוזר להדוף חברות אחרות (בדרך כלל סטארטאפים) שרודפים אחרי הקהל.

*סוג הערכה: מטרה - במהלך חמש השנים שקדמו לדוח זה, כמה מוצרים, שירותים, מודלים עסקיים רווחיים החליפה החברה?

הצעה חדשה נתח שוק

*שאלת ליבה: באיזה אחוז מהשוק שולטת החברה עבור כל מוצר/שירות/מודל עסקי חדש שהוציאה בשלוש השנים האחרונות?

*למה זה חשוב: אם ההיצע החדשות והמשמעותיות שחברה משחררת תובעים אחוז ניכר מנתח השוק של הקטגוריה של ההנפקה, אז זה מצביע על כך שהחדשנות שהחברה מייצרת היא באיכות גבוהה ובעלת התאמה משמעותית לשוק עם הצרכנים. חדשנות שצרכנים מוכנים להחמיא עם הדולרים שלהם היא אמת מידה שקשה להתחרות בה או לשבש אותה.

*סוג הערכה: מטרה - אנו אוספים את נתח השוק של כל הצעת חברה חדשה שפורסמה בשלוש השנים האחרונות, בממוצע ביחד.

אחוז ההכנסה מחדשנות

*שאלת ליבה: אחוז הכנסות החברה שנוצרו ממוצרים, שירותים, מודלים עסקיים שהושקו בשלוש השנים האחרונות.

*למה זה חשוב: מדד זה מודד באופן אמפירי ואובייקטיבי את ערך החדשנות בתוך חברה כאחוז מסך ההכנסות שלה. ככל שהערך גבוה יותר, כך איכות החדשנות שחברה מייצרת משפיעה יותר. ערך גבוה גם מצביע על חברה שיכולה להקדים את הטרנדים.

*סוג הערכה: מטרה - הערכת ההכנסות מכל ההנפקות החדשות שחברה פרסמה בשלוש השנים האחרונות, ולאחר מכן השוו אותה מול סך ההכנסות של החברה.

תרבות חדשנות

(הציונים שיוחסו לכל קריטריון בקטגוריה זו שוקללו x1.5)

ניהול שוטף

*שאלת ליבה: מהי רמת האיכות והיכולת הניהולית המובילה את החברה?

*למה זה חשוב: ניהול מנוסה והתאמה יכול להוביל חברה בצורה יעילה יותר במעברי שוק.

*סוג הערכה: סובייקטיבי - הערכת דיווחי תקשורת בתעשייה המפרטים את היסטוריית העבודה, ההישגים וסגנון הניהול הנוכחי של המנהלים הבכירים של כל חברה.

תרבות ארגונית ידידותית לחדשנות

*שאלת ליבה: האם תרבות העבודה של החברה מקדמת באופן אקטיבי תחושה של אינטרפרנוריאליזם?

*למה זה חשוב: חברות המקדמות באופן אקטיבי מדיניות של חדשנות מייצרות בדרך כלל רמה גבוהה מהממוצע של יצירתיות סביב פיתוח מוצרים, שירותים, מודלים עסקיים עתידיים. מדיניות זו כוללת: הגדרת יעדי פיתוח בעלי חזון; גיוס והכשרת עובדים בקפידה המאמינים ביעדי החדשנות של החברה; קידום פנימי ורק אותם עובדים הדוגלים בצורה הטובה ביותר ביעדי החדשנות של החברה; עידוד התנסות אקטיבית עם סובלנות לכישלון בתהליך.

*סוג הערכה: סובייקטיבי - הערכת דיווחים בתקשורת בתעשייה המפרטים את התרבות, כפי שהיא מתייחסת לחדשנות.

תקציב מו"פ שנתי

*שאלת ליבה: כמה אחוז מהכנסות החברה מושקע מחדש בפיתוח מוצרים/שירותים/מודלים עסקיים חדשים?

*למה זה חשוב: חברות שמשקיעות כספים משמעותיים בתוכניות המחקר והפיתוח שלהן (ביחס לרווחיהן) מאפשרות בדרך כלל סיכוי גבוה מהממוצע ליצור מוצרים, שירותים, מודלים עסקיים חדשניים משמעותית.

*סוג הערכה: מטרה - הערכת תקציב המחקר והפיתוח של החברה, כאחוז מהכנסותיה השנתיות.

צינור חדשנות

(הציונים שיוחסו לכל קריטריון בקטגוריה זו שוקללו x1.25)

מספר הפטנטים

*שאלת ליבה: סך כל הפטנטים שבידי החברה.

*למה זה חשוב: המספר הכולל של הפטנטים שבבעלותה של חברה משמש כמדד היסטורי להשקעה של חברה במו"פ. מספר רב של פטנטים משמש כחפיר, המגן על החברה מפני כניסות חדשות לשוק שלה.

*סוג הערכה: מטרה - איסוף סך הפטנטים שחברה מחזיקה נכון לשנת דוח זה.

מספר הפטנטים שהוגשו בשנה שעברה

*שאלת ליבה: מספר הפטנטים שהוגשו ב-2016.

*למה זה חשוב: מדד עדכני יותר לפעילות המו"פ של החברה.

*סוג הערכה: מטרה - איסוף סך הפטנטים שחברה הגישה במהלך השנה שקדמה לדוח זה.

עדכניות פטנטים

*שאלת ליבה: השוואה בין מספר הפטנטים שניתנו במשך שלוש שנים לעומת לאורך חיי החברה.

*למה זה חשוב: צבירת פטנטים על בסיס עקבי מעידה על כך שחברה מחדשת באופן אקטיבי כדי להקדים את המתחרים והטרנדים. עם הקצב הגובר של חדשנות גלובלית, חברות צריכות להימנע מקיפאון של החדשנות שלהן.

*סוג הערכה: מטרה - לאסוף את סך הפטנטים שחברה הוענקה בכל אחת משלוש השנים האחרונות ולהעריך את ממוצע ההגשות השנתיות לעומת הממוצע הכולל מאז שנת הקמת החברה. מה ההבדל בין ממוצע פטנטים שהוגשו מדי שנה בשלוש השנים האחרונות בהשוואה למספר הפטנטים הממוצע שהוגשו מדי שנה מאז הקמת החברה?

תוכניות חדשנות לטווח קצר

*שאלת ליבה: מהן תוכניות ההשקעה המדווחות או המוצהרות של החברה להצגת מוצרים/שירותים/דגמים חדשניים בעתיד הקרוב (שנה עד חמש שנים)? האם ההצעות החדשות הללו יאפשרו לחברה להישאר תחרותית בשוק העתידי?

*סוג הערכה: סובייקטיבי - בהתבסס על דיווח בתעשייה על היוזמות המתוכננות של החברה, לצד מחקר Quantumrun של מגמות עתידיות בתעשייה, אנו מעריכים את תוכניות החברה לטווח קצר (5 שנים) לצמיחה וחדשנות בתעשיות שבהן היא פועלת.

תוכניות חדשנות ארוכות טווח

*שאלת ליבה: מהן תוכניות ההשקעה המדווחות או המוצהרות של החברה לטווח ארוך (2022-2030) כדי לחדש את היצע המוצרים/שירותים/דגמים הנוכחיים שלה? האם ההצעות החדשות הללו יאפשרו לחברה להישאר תחרותית בשוק העתידי?

*סוג הערכה: סובייקטיבי - בהתבסס על דיווח בתעשייה על היוזמות המתוכננות של החברה, לצד מחקר Quantumrun של מגמות עתידיות בתעשייה, אנו מעריכים את התוכניות ארוכות הטווח (10-15 שנים) של החברה לחדשנות בתעשיות שבהן היא פועלת.

פגיעות שיבוש

(הציונים שיוחסו לכל קריטריון בקטגוריה זו שוקללו x1)

פגיעות התעשייה לשיבוש

*שאלת ליבה: באיזו מידה המודל העסקי, המוצרים או השירותים של החברה פגיעים לשיבוש על ידי שיבוש טכנולוגי, מדעי, תרבותי ופוליטי?

*סוג הערכה: סובייקטיבי - הערך את המגמות המשבשות העתידיות שעשויות להשפיע על כל חברה, בהתבסס על המגזר/ים שבהם היא פועלת.

-------------------------------------------------- ---------------------------

מניה

הקריטריונים המפורטים לעיל חשובים כאשר מודדים את אורך החיים של חברה. עם זאת, קריטריונים מסוימים חשובים יותר מאחרים. המשקלים המוקצים לכל קטגוריית קריטריונים הם כדלקמן:

(x2.25) נכסי אריכות ימים (x2) התחייבויות (x1.75) ביצועי חדשנות (x1.5) תרבות חדשנות (x1.25) צינור חדשנות (x1) פגיעות בהפרעות

כאשר הנתונים אינם זמינים

בהתאם לסוג הנתונים שנאספים, האופי הייחודי של חוקי הגילוי הציבורי של תאגידים הקיימים במדינה מסוימת ורמת השקיפות של חברה נתונה, ישנם מקרים שבהם לא ניתן להשיג נתונים עבור קריטריוני ניקוד ספציפיים. במקרים אלה, החברה המושפעת לא זוכה לנקודות ציון או מופחתות עבור הקריטריונים שלא ניתן היה לדרג עבורם. 

קריטריונים סובייקטיביים לעומת אובייקטיביים

בעוד שאת רוב הקריטריונים המפורטים לעיל ניתן להעריך באופן אובייקטיבי באמצעות נתונים פנימיים וזמינים לציבור, יש מיעוט של קריטריונים שניתן להעריך באופן סובייקטיבי רק באמצעות שיקול דעת מושכל של חוקרי Quantumrun. בעוד שחשוב לקחת בחשבון את הקריטריונים הסובייקטיביים הללו בעת הערכת כדאיות החברה לטווח ארוך, גם המדידה שלהם אינה מדויקת מטבעה.