פריצות למסד נתונים של DNA: גנאלוגיה מקוונת הופכת למשחק הוגן עבור פרצות אבטחה

אשראי תמונה:
אשראי תמונה
iStock

פריצות למסד נתונים של DNA: גנאלוגיה מקוונת הופכת למשחק הוגן עבור פרצות אבטחה

פריצות למסד נתונים של DNA: גנאלוגיה מקוונת הופכת למשחק הוגן עבור פרצות אבטחה

טקסט כותרות משנה
פריצות למסד נתונים של DNA הופכות את המידע הפרטי ביותר של אנשים לפגיע להתקפה.
    • מְחַבֵּר:
    • שם היוצר
      Quantumrun Foresight
    • 25 בנובמבר 2021

    העלייה בפריצות למסד הנתונים של DNA חשפה מידע גנטי רגיש. הפרות אלו עוררו צורך דחוף באמצעי אבטחת סייבר משופרים, שקיפות לגבי תהליכי אבטחה ותקנות מחמירות להגנה על מידע. המצב מציג גם הזדמנויות לצמיחת מקומות עבודה בתחום אבטחת סייבר, התקדמות טכנולוגית בהגנה על נתונים והופעת שווקים חדשים כמו ביטוח אבטחת סייבר.

    ההקשר של פריצות למסד נתונים של DNA

    יש מספר הולך וגדל של פריצות למסד נתונים של DNA בשנים האחרונות, כאשר כלי בדיקת ה-DNA גדלו בפופולריותם. לדוגמה, ב-19 ביולי 2020, האקרים חדרו לשרתים של GEDMatch והפכו את נתוני ה-DNA של מיליון משתמשים לזמינים לרשויות אכיפת החוק בניגוד להסכמתם. למרבה הצער, GEDMatch לא היה מודע לאיום הזה עד שלוש שעות לאחר הפריצה ונאלץ למשוך את האתר שלהם במצב לא מקוון למטרות אבטחה. 

    GEDMatch הוא כלי פופולרי המשמש צרכנים רגילים ורשויות אכיפת החוק כדי לפתור מקרים קרים כמו מקרה הרוצח של צפחת הזהב. בנוסף, משתמשים מרבים להעלות מידע גנטי שנאסף על ידי אתרים אחרים כמו MyHeritage כדי למצוא קרובי משפחה אבודים. לרוע המזל, GEDMatch לא היה שקוף לגבי התהליך, וטען שההאקרים לא הורידו שום נתונים. MyHeritage, לעומת זאת, הצהיר בפוסט בבלוג שהאקרים ניגשו למייל של משתמשים כדי לתכנן פריצה עתידית. 

    פריצות למסד נתונים של DNA הופכות את המשתמשים לפגיעים יותר מפרצות מידע אחרות, מכיוון שהן חושפות מידע רגיש כמו סיכונים בריאותיים פוטנציאליים. ישנן שלוש שיטות עיקריות שהאקרים יכולים להשתמש עבור פריצות למסד נתונים של DNA. אלה כוללים ריצוף זהה לפי רצף (IBS), חיטוט ופיתיון. על מנת, שיטות אלו כוללות שימוש באוסף פומבי של DNA אנושי לפיו האקרים יכולים (1) להעלות גנומים עד שהם מוצאים את ההתאמה שהם מחפשים, (2) לחפש וריאנט גן ספציפי (כגון זה לסרטן השד) , או (3) להערים על האלגוריתם לחשוף קרובי משפחה של גנום מסוים. 

    השפעה משבשת 

    מכיוון שנתוני DNA מכילים מידע אישי ורגיש ביותר, גישה בלתי מורשית אליהם עלולה להוביל לשימוש לרעה פוטנציאלי, כגון גניבת זהות או אפילו אפליה גנטית. לדוגמה, נטייה גנטית של אדם למחלות מסוימות עשויה להיות מנוצלת על ידי חברות הביטוח כדי להגדיל את הפרמיות או לשלול כיסוי. לכן, חיוני שאנשים יהיו מודעים לסיכונים הללו וינקוטים באמצעי זהירות הדרושים בעת שיתוף הנתונים הגנטיים שלהם עם כל שירות.

    עבור חברות העוסקות בנתונים גנטיים, ההשלכות ארוכות הטווח של פריצות אלו הן רב-גוניות. הם צריכים להשקיע יותר באמצעי אבטחת סייבר כדי להגן על מסדי הנתונים שלהם מפני הפרות אפשריות. תהליך זה כולל לא רק הטמעת מערכות אבטחה מתקדמות, אלא גם דורש ביקורת ועדכונים שוטפים כדי לעמוד בקצב איומי הסייבר המתפתחים. חברות צריכות לפעול גם לבניית אמון עם הצרכנים שלהן על ידי שקיפות לגבי תהליכי האבטחה שלהן וחינוך צרכנים לגבי האמצעים שננקטו כדי להגן על הנתונים שלהם. בנוסף, חברות צריכות לשקול ליישם מדיניות לטיפול ושיתוף נתונים אחראיים.

    מנקודת מבט ממשלתית, העלייה בפריצות למסד נתונים של DNA מחייבת פיתוח תקנות ומדיניות עמידים. ממשלות צריכות לקבוע תקנים מחמירים להגנה על נתונים גנטיים ולאכוף עונשים על אי ציות. יתרה מכך, עליהם גם לקדם מחקר ופיתוח בפתרונות אבטחת סייבר המותאמים במיוחד לנתונים גנטיים. מאמץ זה לא רק יוצר סביבה בטוחה יותר לטיפול בנתונים גנטיים אלא גם פותח הזדמנויות עבודה חדשות בצומת של ביוטכנולוגיה, ביוסטטיסטיקה ואבטחת סייבר.

    השלכות של פריצות למסד נתונים של DNA 

    השלכות רחבות יותר של פריצות למסד נתונים של DNA עשויות לכלול: 

    • בסיס לקוחות מופחת לאתרי גנאלוגיה עקב חוסר אמון צרכנים.
    • זמינות עבודה גבוהה יותר כדי להגביר את מחלקות אבטחת הסייבר לשירותים כאלה.
    • הזדמנויות מחקר נוספות לבוגרים כדי להבין כיצד פועלת פריצת מסדי נתונים של DNA, כולל הסכנות ושיטות המניעה.
    • עלייה בביקוש לשירותי ייעוץ גנטי, לרבות שמירה על פרטיות גנטית. 
    • יצירת שוק חדש לביטוח אבטחת סייבר, המוביל לצמיחה כלכלית ולהגברת התחרות בין ספקי הביטוח.
    • שינוי בדינמיקת האוכלוסיה כאשר אנשים עשויים לבחור להימנע מבדיקות גנטיות בשל חששות לפרטיות, מה שמוביל לפערים פוטנציאליים בנתוני בריאות הציבור ואתגרים במאמצי מניעת מחלות.
    • האצת ההתקדמות הטכנולוגית בהצפנה ואנונימיזציה של נתונים, המובילה לעלייה בחדשנות וליצירת סטארט-אפים טכנולוגיים חדשים.
    • הצורך במרכזי נתונים יעילים ומאובטחים יותר לאחסן ולהגן על הנפח ההולך וגדל של מידע גנטי.

    שאלות שכדאי לקחת בחשבון

    • האם לדעתך רשויות ממשלתיות צריכות לדרוש יותר שקיפות משירותי גנאלוגיה מקוונים? 
    • האם לדעתך הצרכן הממוצע מודע לסכנות שבשימוש באתרים כאלה? 

    הפניות לתובנות

    הקישורים הפופולריים והמוסדיים הבאים קיבלו התייחסות לתובנה זו: