חלב מסונתז גנטית הוא פריצת דרך בחיים בר קיימא

שיטות חקלאות בר קיימא, ליתר דיוק אורגניזמים מהונדסים גנטית (GMO's), הם נקודת דיון קרובה בימים אלה. עם צפי שאוכלוסיית העולם תהיה בין 9.5 ל-10 מיליארד בני אדם עד שנת 2050, השאלה איך החקלאים בעולם הולכים להאכיל אותם היא (סליחה על משחק המילים), מה שנראה כמי שאוכל את רוב החשיבה על המחקר המדעי.

רק בשנה שעברה, בקיץ 2013, סינתז מדען מאוניברסיטת מאסטריכט המבורגר בצלחת פטרי; העלות של המבורגר כזה תהיה עמלה כבדה (במונחים יחסיים, אתה יכול לקבל כ-60,000 ביג מק ב-5 דולר לפופ במחיר של המבורגר מסונתז אחד). המגמה כעת עבור 'אוכלי מבחנה' הוא המרוץ לסנתז את החלק 'עטין' של הפרה: חלב. ה'חלב' המזויף הזה אולי נשמע בלתי סביר ואפילו מסוכן, אבל מדענים מובילים בסטארט-אפ Muufri חושבים שחלב צלחת פטרי יהיה לא רק הדרך של העתיד, אלא גם בטוח יותר מהדברים שתוכלו לאסוף אצלכם. סופרמרקט היום.

בחודש האחרון מאמר מאת נשיונל ג'יאוגרפיק, מייסד שותף של Muufri, Perumal Gandhi, תיאר כיצד החברה יצרה זן של תרבות שמרים זהה מבחינה סינתטית לסוג הפרות שמייצרות. הזן גורם לחלבוני החלב לטעום ולהתנהג מבחינה מבנית באופן שלא רק מסכים עם צרכני החלב, אלא מטעה אותם להאמין שהם אוכלים את הדבר האמיתי.

המוח שמאחורי חלב חלב נטול עטין זה פיתח את המוצר שלהם להיות זהה בטעמו לסוג שמייצר הפרה המייצרת מתאן, אך ללא השפעה שלילית הן על הסביבה - והן על הגוף השותה אותו. אומרים שהחלב המזויף מורכב מאותם ששת חלבונים עיקריים למבנה ולתפקוד, עם שמונה חומצות השומן הנותרות בפנים כדי לרצות את התענוגות האפיקוריים שלך.

בשילובים ותמורות שונות של המיקרו-נוטריינטים הללו, תקוותו של מופרי היא להיות מסוגלת לייצר קו מגוון של גבינות, קינוחים ומוצרים רבים אחרים על בסיס חלב בריאים יותר לאלטרנטיבה: מוצרי חלב אמיתיים. עד כה, הם חיסלו בהצלחה את הלקטוז, אלרגן שכמעט 65% מהמבוגרים רגישים אליו, והורידו את הכולסטרול במוצרים שלהם. עבור רוב הקנדים, זה יכול לעזור להגדיל את תוחלת החיים שכן מחלות לב הן כיום סיבת המוות הגדולה ביותר בקנדה.

ל-GMO's (שאיך המוצר של Muufri היה מסווג מבחינה טכנית) יש היסטוריה ארוכה ולא מובנת, בדרך כלל מצוטטת כגורם לסרטן ולהפרעות אוטואימוניות. העובדה היא שהרבה מהמידע המופץ לציבור הרחב הוא פשטני או מוכלל מדי, ומקבץ את כל סוגי השינויים הגנטיים לקבוצה רעה אחת גדולה במקום להקדיש זמן להבחין בין מה זה מה.

למורכבות של נושאים אלה יש מגוון גדול: מצד אחד, יש לכם מחלוקת סביב שיטות האתיקה של תאגידים רב-לאומיים כמו מונסנטו, ארגון שהשתמש בעבר בפטנטים על זרעי ה-GM שלו כדי לאט לאט להוציא את החקלאים הקטנים מהעסק.

מהצד השני, ישנם מקרים של הכנסת GMO למערכות אקולוגיות שהביאו, לא רק בהגדלת הסף של הצמח, אלא, במקרים מסוימים, למעשה הצלת אוכלוסייה שלמה מרעב. בדרום מזרח אסיה, צורת הקיום העיקרית של אנשים היא אורז. בכל שנה, לעומת זאת, יש שיטפונות הבזק שמחקים כל מקום בין 10% לכל יבול האורז. לאחרונה, מדענים הצליחו למפות תכונה מזן אחד של אורז שיכול לשרוד מתחת למים במשך מספר ימים על האורז הלא עמיד המשמש במקומות כמו הודו, שם הם מקבלים קרוב לשני שליש מצריכת הקלוריות היומית מאורז.

מבחינה טכנית, סוג זה של שינוי גנטי ייפול תחת אותה מטרייה שמבקרי GMO אוהבים לקבץ איתה את מונסנטו, אך ההשלכות של אורז GM על הקהילה העולמית הביאו לזן של אורז שיכול כעת לסבול תקופות ארוכות יותר של טבילה וסיוע בהאכלת קרוב למיליארד אנשים שחיים בדרום מזרח אסיה, שרובם חיים בעוני נואש.

מול העובדות

נתונים עדכניים על עדר הבקר העולמי מצביעים על כך שיש כ-60 מיליארד פרות המספקות מזון ל-7 מיליארד בני אדם כיום על פני כדור הארץ. גם אם היינו שומרים על קצב הצריכה הזה, לא היה לנו מספיק מזון לדורות הבאים.

כפי שהוא נראה, בעלי חיים תופסים כיום 70% מהקרקע הזמינה ומייצרים את אותה כמות פסולת כמו 20-40 אנשים, שלא לדבר על כך שהם גם מייצרים גז מתאן חזק פי 20 מפליטת CO2. וכשאוכלוסיית העולם אמורה להתרחב ל-9.5 מיליארד עד שנת 2050, מספר הבקר הצפוי יזנק באופן יחסי ל-100 מיליארד.

מסיבה זו, שמירה על שיטות חקלאות קיימות היא עלות אקולוגית, שגם הצרכנים וגם החקלאים אינם יכולים להרשות לעצמם. חקלאים קטנים לא יוכלו לעמוד בדרישות הגוברות לחלב ולכן ייאלצו למכור את אדמתם למפעלי חקלאות. זה המקום שבו חברות כמו Muufri הופכות כל כך הכרחיות לאריכות החיים של ייצור החלב.

בעוד שרבים הבינו את המונחים "GMO" והתאגיד הרב-לאומי להיות שם נרדף זה לזה, Muufri, בין חברות סטארט-אפ אחרות, מחפשת לערער את ההנחה הזו. הם מחנכים את הציבור על היתרונות של שימוש בשינוי גנטי עם יישום של חקלאות בת קיימא להאכלת הדורות הנכנסים.

מה שמבדיל את החברה הזו מהשחקנים הגדולים כמו מונסנטו שהוזכרה לעיל הוא שהם לא מחפשים לעשות מונופול על השוק כדי לשלול את זכויות החקלאים הקטנים מלהתפרנס. למעשה, מופרי מציל את הבחורים הקטנים מלהיות המום על ידי חברות רב לאומיות. חקלאים קטנים לבדם אינם יכולים לעמוד בדרישות המתקרבות למוצרי חלב; מחקר שנערך לאחרונה מצביע על כך שבאסיה לבדה תגדל צריכת החלב ב-125% בשנת 2030.

Muufri נכנסת לשוק בתקווה לספק אפשרות בת קיימא יותר שיכולה לעזור לענות על הצרכים של השוק העולמי ולהיות מסוגלת להתחרות בחברות גדולות יותר. זה יפחית את העומס על חקלאים קטנים וימנע מהם למכור את אדמתם ואת הבקר שלהם לחוות מפעלים בהמשך הדרך.