טכנולוגיה גדולה לעומת סטארט-אפ: חברות טכנולוגיה ענקיות משתמשות בהשפעה כדי להתנגד למתחרים

• מְחַבֵּר:
• שם היוצר

  Quantumrun Foresight
• 15 ביולי 2022

סיכום תובנה

עלייתן של חברות טכנולוגיה גדולות מסמנת מעבר מגמישות הסטארט-אפ המוקדמת שלהן להתמקדות בשמירה על דומיננטיות השוק שלהן, לעתים קרובות באמצעות שיטות עבודה לא תחרותיות. פרקטיקות אלו כוללות רכישת סטארט-אפים למניעת תחרות וריכוז כישרונות בתעשייה, מה שעלול לחנוק חדשנות וגיוון בשווקים. בתגובה, ממשלות ורגולטורים שוקלים פעולות וחוקים של הגבלים עסקיים כדי לעודד מגזר טכנולוגיה תחרותי ושקוף יותר.

טכנולוגיה גדולה מול הקשר סטארט-אפ

פייסבוק, אמזון, אלפבית (חברת האחזקות של גוגל), אפל ומיקרוסופט היו פעם סטארט-אפים בעצמם שהציגו מוצרים ושירותים משבשים לשוק. עד 2022, חברות הגוליית הללו איבדו את הזריזות המאפיינת חברות סטארט-אפ ולעיתים קרובות משתדלות להגן על עמדותיהן באמצעות שיטות עסקיות לא תחרותיות.

כלכלת הפוסט-דוט-קום השתנתה באופן דרסטי מסביבת הסטארט-אפ, "אחי-טק" של עמק הסיליקון בתחילת שנות ה-2000. לאחר מכן, סטארטאפים כמו פייסבוק הציעו מוצרים שחוללו מהפכה באופן שבו החברה מתקשרת, מייצרת קשרים וצורכת מדיה. משקיעי הון סיכון ומשקיעים לא חששו להמר כי השירותים שניתנו היו מהפכניים ותפסו את תשומת הלב בשוק, עם תשואות יוצאות דופן. 

כיום, פייסבוק, אפל, גוגל ואמזון הפכו בין התאגידים הגדולים ביותר על פני כדור הארץ. שווי השוק שלהם שווה ערך לתוצר המקומי הגולמי של כמה כלכלות לאומיות. בעוד שחברות אלו הפכו למובילות בתעשייה, גודלן, השפעתן וכוחן הפיננסי הגבירו את הביקורת על שיטות העבודה העסקיות שלהן. כאשר הרגולטורים משני צדי האוקיינוס ​​האטלנטי מאיימים לפרק את החברות הללו וכשהציבור מאבד את אמון האופן שבו חברות אלו מטפלות בנתוני לקוחות, חברות טכנולוגיה גדולות עושות כל שביכולתן כדי להצדיק את גודלן ולחסל את התחרות.

מאז 2010, חברות טכנולוגיה גדולות הפגינו התנהגות דורסנית על ידי רכישת סטארט-אפים לפני שהן יכולות לגדול מספיק כדי לאתגר את הדומיננטיות שלהן בשוק. (לדוגמה, בשנת 2014, פייסבוק רכשה את אפליקציית המסרים WhatsApp תמורת 19 מיליארד דולר.) עסקאות אלו נקראות Kill zone או Killer Acquisitions, שלטענת חלק מהחוקרים חונקות חדשנות.

השפעה משבשת

חברות סטארט-אפ מציגות לרוב מוצרים ושירותים ייחודיים המאתגרים מודלים עסקיים מסורתיים, ופועלים כזרזים לשינוי בתעשיות שונות. חברות אלה בדרך כלל נותנות עדיפות לרעיונות וטכנולוגיות פורצות דרך, ומניעות אותן ליצור מוצרים או שירותים המבדילים את עצמם משחקנים מבוססים בשוק. לעומת זאת, חברות טכנולוגיה גדולות נוטות להתמקד בפיתוח שיפורים מצטברים למוצרים ולשירותים הקיימים שלהן. אסטרטגיה זו, למרות שהיא פחות מסוכנת, עשויה להוביל לקיפאון בחדשנות מכיוון שחברות אלו בוחרות בשיפורים בטוחים יותר וצפויים יותר על פני חידושים נועזים ומעצבי שוק.

בנוסף, הגישה של חברות טכנולוגיה גדולות לגיוס ושימור כישרונות מהווה אתגר משמעותי עבור סטארטאפים. על ידי הצעת משכורות גבוהות יותר והטבות מקיפות, חברות מבוססות אלה מושכות לעתים קרובות את הכישרונות הטובים ביותר בתעשייה, שסטארט-אפים מתקשים להתאים להם. אסטרטגיית רכישת כישרונות אגרסיבית זו משפיעה לא רק על יכולתם של סטארט-אפים לחדש ולצמוח אלא גם מובילה לגיבוש מומחיות ורעיונות בתוך החברות הגדולות יותר. עם הזמן, ריכוז זה של כישרונות ומשאבים בחברות בודדות יכול להפחית את החיוניות והתחרותיות של המערכת הטכנולוגית הרחבה יותר.

אם המגמה הזו תימשך, עם ירידה ביצירת עסקים חדשים ובצמיחה, ממשלות צפויות להתערב. הם עשויים להכניס חקיקת הגבלים עסקיים שמטרתה לפרק את הישויות הגדולות הללו לחברות קטנות יותר וניתנות לניהול. פעולות כאלה נועדו לדלל את כוח השוק המכריע של ענקיות הטכנולוגיה הללו ולהמריץ מחדש את התחרות בתוך התעשייה. 

השלכות של העמקת דומיננטיות השוק של חברות טכנולוגיה גדולות 

השלכות רחבות יותר של חברות טכנולוגיה גדולות המעכבות את הצמיחה של סטארטאפים קטנים יותר עשויות לכלול:

• פוליטיקאים ורגולטורים אקטיביסטים מיישמים תקנות ופיקוח של הגבלים עסקיים מחמירים יותר, מה שמוביל לשקיפות מס מוגברת ולביטול אסטרטגיות העלמת מס על ידי חברות טכנולוגיה גדולות.
• בתרחישים מסוימים, תאגידי טכנולוגיה גדולים מחולקים למספר חברות קטנות יותר, ומטפחים נוף שוק טכנולוגי תחרותי ומגוון יותר.
• חברות טכנולוגיה גדולות מעצימות את מאמצי הלובינג שלהן להשפיע על יצירת חוקים המסדירים את תעשיית הטכנולוגיה, ועשויות לעצב תקנות לטובתן.
• הפיתוח של טכנולוגיות חדשות ופתרונות תוכנה מתמרצים, מקטינים את העלויות הכרוכות בהקמה, בניהול והגדלת עסקים, מה שמאפשר להם להתחרות בצורה יעילה יותר עם תאגידים גדולים יותר.
• חוקי הגנת הצרכן משופרים כתגובה להגברת המודעות הציבורית לדאגות לפרטיות הנתונים, מה שמוביל למגזר טכנולוגי שקוף יותר ואחראי יותר.
• שינוי בשוק העבודה עם יותר אנשי מקצוע שבוחרים לעבוד בחברות קטנות ודינמיות יותר, מה שמוביל לביזור של כישרונות ומומחיות.
• הפוטנציאל לגישה יותר שיתופית וקוד פתוח לחדשנות במגזר הטכנולוגיה, שכן חברות קטנות יותר וסטארטאפים מסתמכים לרוב על משאבים וידע משותפים.
• ממשלות עשויות להקים תוכניות מימון חדשות ותמריצים לתמיכה בארגונים קטנים ובינוניים במגזר הטכנולוגי.

שאלות שכדאי לקחת בחשבון

• איך לדעתך חברות טכנולוגיה גדולות ישתנו על רקע הלחץ הרגולטורי והציבורי?
• האם אתה חושב שמקימים סטארטאפים נוספים עם האסטרטגיה ארוכת הטווח של רכישה על ידי חברת טכנולוגיה גדולה?