Seasteading: צף למען עולם טוב יותר או צף הרחק ממסים?

אשראי תמונה:
אשראי תמונה
iStock

Seasteading: צף למען עולם טוב יותר או צף הרחק ממסים?

Seasteading: צף למען עולם טוב יותר או צף הרחק ממסים?

טקסט כותרות משנה
תומכי Seasteading טוענים שהם ממציאים מחדש את החברה אבל המבקרים חושבים שהם פשוט מעלימים מסים.
    • מְחַבֵּר:
    • שם היוצר
      Quantumrun Foresight
    • 9 בנובמבר 2021

    Seasteading, תנועה לבניית קהילות אוטונומיות המקיימות את עצמן בים הפתוח, צוברת עניין כחזית לחדשנות ולפתרון פוטנציאלי לצפיפות עירונית ולניהול מגיפות. עם זאת, המבקרים מדגישים סוגיות פוטנציאליות, כמו העלמת מס, איומים על הריבונות הלאומית והפרעה סביבתית אפשרית. ככל שהתפיסה מתפתחת, היא טומנת בחובה השלכות שונות, החל מטיפוח התקדמות בטכנולוגיה בת קיימא ועד לשינויים בחוק הימי.

    הקשר יציב

    תנועת הים, שהומשגה ב-2008 על ידי פטרי פרידמן, חסידה אמריקאית של אנרכי-קפיטליזם, מבוססת על היווצרותן של קהילות צפות, אוטונומיות ומקיימות את עצמן במים פתוחים. קהילות אלו, שצפויות להיות מנותקות מתחום שיפוט טריטוריאלי מבוסס או פיקוח משפטי, עוררו את התעניינותם של מנהלי טכנולוגיה בולטים בעמק הסיליקון. רבים בקבוצה זו טוענים שתקנות ממשלתיות חונקות לעתים קרובות יצירתיות וחשיבה קדימה. הם רואים בעמידה בים שדרה חלופית לחדשנות בלתי מוגבלת, מערכת אקולוגית שבה השוק החופשי יכול לפעול ללא מכשולים חיצוניים.

    אף על פי כן, מבקרי ה-Seasteading חושבים שאותן תקנות שה-Sesteading מקווים להתחמק כוללות חובות פיסקאליות חיוניות כמו מסים. הם טוענים שאנשי הים עשויים למעשה לתפקד כאסטרטגי יציאת מס, תוך שימוש באידיאלים ליברטריאניים כמסך עשן כדי לעקוף מחויבויות כספיות וחברתיות כאחד. לדוגמה, בשנת 2019, בני זוג ניסו להקים מתחם ים מול חופי תאילנד כדי להימנע ממיסוי. עם זאת, הם התמודדו עם השלכות משפטיות חמורות מצד ממשלת תאילנד, שהציגו את המורכבות סביב החוקיות של נוהג זה.

    יתרה מזאת, עליית הקרקע הביאה גם ממשלות מסוימות לתפוס את הקהילות הימיות האוטונומיות הללו כסכנות פוטנציאליות לריבונותן. ממשלות לאומיות, כמו זו של פולינזיה הצרפתית, שבה הושק פרויקט פיילוט של יציאת ים וננטשה לאחר מכן ב-2018, הביעו הסתייגות מההשלכות הגיאופוליטיות של עמידה בים. השאלות של סמכות השיפוט, ההשפעה הסביבתית והדאגות הביטחוניות מציגות אתגרים שתנועת הים צריכה להתמודד איתם כדי להיות מוכרת כחלופה לגיטימית.

    השפעה משבשת

    ככל שעבודה מרחוק הפכה יותר ויותר לעמוד התווך עבור עסקים רבים, הרעיון של עמידה בים חווה עניין מחודש, במיוחד בקרב "אקוופרנים", יזמי טכנולוגיה המוקדשים לחקר הים הפתוח. עם אנשים שמצאו רמה חדשה של נוחות בעבודה מכל מקום, המשיכה של קהילות אוקיינוס ​​אוטונומיות גדלה. מעניין לציין כי בעוד שלראשיתה של הקרקע היו קונוטציות פוליטיות מובהקות, רבים מתומכיה מעבירים כעת את המיקוד שלהם ליישומים מעשיים ובעלי פוטנציאל מועיל של תפיסה ימית זו.

    קולינס צ'ן, שמוביל את Oceanix City, חברה המחויבת לבניית ערים צפות, רואה בעמידה בים פתרון בר-קיימא לאתגר העולמי של צפיפות עירונית. הוא טוען כי עמידה בים עשויה להיות מועילה לסביבה על ידי הפחתת הצורך בכריתת יערות וטיוב קרקע, שיטות נפוצות הקשורות להרחבת אזורים עירוניים. על ידי יצירת קהילות המקיימות את עצמן על האוקיינוס, ניתן היה לפתח תשתית חיונית כגון בתי חולים ובתי ספר ללא מאמץ נוסף של משאבי הקרקע. 

    באופן דומה, Ocean Builders, חברה שבסיסה בפנמה, חושבת שקהילות ימיות עשויות להציע אסטרטגיות משופרות לניהול מגיפות עתידיות. קהילות אלו יכולות לאכוף אמצעי הסגר עצמי ביעילות ללא צורך בסגירת גבולות או סגרות ברחבי העיר, תוך שמירה על בריאות חברתית ופעילות כלכלית כאחד. מגיפת COVID-19 הוכיחה את הצורך באסטרטגיות גמישות וניתנות להתאמה, וההצעה של Ocean Builders עשויה לספק פתרון חדשני, אם כי לא שגרתי, לאתגרים כאלה.

    השלכות של עמידה בים

    השלכות רחבות יותר של עמידה בים עשויות לכלול:

    • ממשלות בוחנות ערים צפות כפתרונות אפשריים לאיומי עליית פני הים.
    • אנשים עשירים עתידיים וקבוצות אינטרס מיוחדות מסתעפות לבנות מדינות עצמאיות, בדומה למדינות אי.
    • פרויקטי אדריכלות המשלבים עיצובים יותר ויותר מודולריים ומבוססים על מים.
    • ספקי אנרגיה בת קיימא בוחנים רתימת אנרגיה סולארית ורוח מהאוקיינוס ​​כדי לקיים את הקהילות הללו.
    • ממשלות בוחנות מחדש ומעדנות את החוקים והתקנות הימיים הקיימים, מה שמניע שיחות גלובליות חשובות ועלולות להוביל למסגרות חוק בינלאומיות קוהרנטיות ומכילות יותר.
    • קהילות צפות שהופכות למוקדים כלכליים חדשים, מושכות כישרונות מגוונים ומעודדות צמיחה כלכלית, מה שמוביל לשוקי עבודה ולנופים תעסוקתיים חדשים.
    • פערים סוציו-אקונומיים כמו יציבות ים הופכים בעיקר לאנשים ותאגידים אמידים.
    • דאגות סביבתיות מהקמת קהילות צפות גדולות, שכן הבנייה והתחזוקה שלהן עלולות לשבש מערכות אקולוגיות ימיות.

    שאלות שכדאי לקחת בחשבון

    • האם הייתם מוכנים לחיות בקהילות באוקיינוס? למה או למה לא?
    • מהן לדעתך ההשפעות האפשריות של עמידה בים על החיים הימיים?

    הפניות לתובנות

    הקישורים הפופולריים והמוסדיים הבאים קיבלו התייחסות לתובנה זו: