סטארט-אפ AI 'vicarious' מרגש את האליטה של ​​עמק הסיליקון - אבל האם הכל הייפ?

סטארט-אפ AI 'vicarious' מלהיב את עילית עמק הסיליקון - אבל האם הכל הייפ?
קרדיט תמונה:  תמונה דרך tb-nguyen.blogspot.com

סטארט-אפ AI 'vicarious' מרגש את האליטה של ​​עמק הסיליקון - אבל האם הכל הייפ?

    • שם מחבר
      לורן מרץ
    • ידית טוויטר של מחבר
      @Quantumrun

    הסיפור המלא (השתמש רק בלחצן 'הדבק מ-Word' כדי להעתיק ולהדביק בבטחה טקסט ממסמך Word)

    סטארט-אפ בינה מלאכותית, Vicarious, זוכה לתשומת לב רבה לאחרונה, ולא לגמרי ברור מדוע. הרבה גדולי עמק הסיליקון פתחו את הכיס האישי שלהם וחילקו את הכסף הגדול לתמיכה במחקר של החברה. האתר שלהם מתהדר בזרם האחרון של מימון מהבולטים כמו מנכ"ל אמזון ג'ף בזוס, מייסד שותף של יאהו ג'רי יאנג, מייסד שותף של סקייפ יאנוס פרייס, מייסד פייסבוק מארק צוקרברג ו... אשטון קוצ'ר. לא ממש ידוע לאן הולך כל הכסף הזה. בינה מלאכותית היא תחום מאוד סודי ומגן בפיתוח טכנולוגי לאחרונה, אבל הדיון הציבורי על הגעתו והשימוש בבינה מלאכותית המצופה בעולם האמיתי היה הכל מלבד דחוס. Vicarious היה קצת סוס אפל בזירת הטכנולוגיה.

    אמנם יש הרבה באזז על החברה, במיוחד מאז שהמחשבים שלהם פיצחו את "CAPTCHA" בסתיו האחרון, הם הצליחו להישאר שחקן חמקמק ומסתורי. לדוגמה, הם לא מוסרים את הכתובת שלהם מחשש לריגול תאגידי, ואפילו ביקור באתר שלהם ישאיר אותך מבולבל לגבי מה שהם עושים בפועל. כל המשחק הזה קשה להשגה עדיין גרם למשקיעים לעמוד בתור. הפרויקט העיקרי של Vicarious היה בניית רשת עצבית המסוגלת לשכפל את החלק במוח האנושי השולט בראייה, בתנועת הגוף ובשפה.

    מייסד שותף סקוט פיניקס אמר שהחברה מנסה "לבנות מחשב שחושב כמו אדם, אלא שהוא לא צריך לאכול או לישון". ההתמקדות של Vicarious עד כה הייתה בזיהוי אובייקטים חזותיים: תחילה עם תמונות, אחר כך עם סרטונים, ואז עם היבטים אחרים של אינטליגנציה ולמידה אנושית. המייסד השותף דיליפ ג'ורג', בעבר החוקר הראשי ב-Numenta, הדגיש את הניתוח של עיבוד נתונים תפיסתי בעבודת החברה. התוכנית היא ליצור בסופו של דבר מכונה שתוכל ללמוד "לחשוב" דרך סדרה של אלגוריתמים יעילים ובלתי מפוקחים. מטבע הדברים, זה די מפחיד אנשים.

    במשך שנים האפשרות שבינה מלאכותית תהפוך לחלק מהחיים האמיתיים גררה מיד התייחסויות הוליוודיות קשות. בנוסף לחששות שעבודות אנושיות יאבדו לרובוטים, אנשים באמת מודאגים מכך שלא יעבור זמן רב עד שנמצא את עצמנו במצב לא שונה מאלה שהוצגו במטריקס. טסלה מוטורס ומייסד שותף של PayPal, אילון מאסק, גם הוא משקיע, הביע דאגה לגבי AI בראיון שנערך לאחרונה עם CNBC.

    "אני אוהב פשוט לפקוח עין על מה שקורה עם בינה מלאכותית", אמר מאסק. "אני חושב שיש שם תוצאה מסוכנת. היו סרטים על זה, אתה יודע, כמו Terminator. יש כמה תוצאות מפחידות. ואנחנו צריכים לנסות לוודא שהתוצאות טובות, לא רעות".

    סטיבן הוקינג הכניס את שני הסנטים שלו, בעצם מאשר את החשש שלנו שאנחנו צריכים לפחד. ההערות האחרונות שלו ב העצמאי הוביל לטירוף בתקשורת, ועורר כותרות כמו "סטיבן הוקינג מבועת מבינה מלאכותית" של האפינגטון פוסט ו"אינטליגנציה מלאכותית עלולה לסיים את האנושות" של MSNBC. ההערות של הוקינג היו פחות אפוקליפטיות באופן משמעותי, והסתכמו באזהרה הגיונית: "ההצלחה ביצירת בינה מלאכותית תהיה האירוע הגדול ביותר בהיסטוריה האנושית.

    למרבה הצער, זה עשוי להיות גם האחרון, אלא אם כן נלמד כיצד להימנע מהסיכונים. ההשפעה ארוכת הטווח של בינה מלאכותית תלויה אם ניתן לשלוט בה בכלל." השאלה הזו של "שליטה" הוציאה הרבה פעילי זכויות רובוטים מעבודת העץ, דוגלת בחופש הרובוט, ואמרה שהניסיון "לשלוט" ביצורים החושבים הללו יהיה אכזרי ויעלו צורה של עבדות, ושאנחנו צריכים לתת הרובוטים יהיו חופשיים ויחיו את חייהם במלוא הפוטנציאל (כן, הפעילים האלה קיימים.)

    יש לטפל בקצוות רופפים רבים לפני שאנשים נסחפים. ראשית, Vicarious לא יוצרת ליגה של רובוטים שיהיו להם רגשות, מחשבות ואישיות או רצון להתקומם נגד בני האדם שיצרו אותם ולהשתלט על העולם. הם בקושי מבינים בדיחות. עד כה זה היה כמעט בלתי אפשרי ללמד מחשבים משהו שדומה לחוש רחוב, "משמעות" אנושית ודקויות אנושיות.

    לדוגמה, פרויקט מתוך סטנפורד בשם "מרגש עמוקות," שנועד לפרש ביקורות סרטים ולתת לסרטים ביקורת אגודל למעלה או אגודל למטה, לא היה מסוגל לחלוטין לקרוא סרקזם או אירוניה. בסופו של דבר, Vicarious לא מדבר על הדמיה של החוויה האנושית. האמירה הגורפת שהמחשבים של Vicarious "יחשבו" כמו אנשים היא די מעורפלת. אנחנו צריכים להמציא מילה נוספת עבור "לחשוב" בהקשר הזה. אנחנו מדברים על מחשבים שיכולים ללמוד באמצעות הכרה - לפחות בינתיים.

    אז מה זה אומר? לסוגי ההתפתחויות שאנו מתקדמים לקראתן יש מאפיינים מעשיים וישימים יותר כמו זיהוי פנים, מכוניות בנהיגה עצמית, אבחון רפואי, תרגום טקסט (בכל זאת יכולנו להשתמש במשהו טוב יותר מ-Google translate, אחרי הכל) והכלאה טכנולוגית. הדבר המטופש בכל זה הוא שום דבר מזה אינו חדש. גורו טכנולוגי ויו"ר החברה לבינה כללית מלאכותית, מציין ד"ר בן גורצל ב הבלוג שלו, "אם בחרת בבעיות אחרות כמו להיות שליח אופניים ברחוב הצפוף בניו יורק, כתיבת מאמר בעיתון על מצב חדש שמתפתח, לימוד שפה חדשה המבוססת על ניסיון בעולם האמיתי, או זיהוי האירועים האנושיים המשמעותיים ביותר מבין כל האירועים. אינטראקציות בין אנשים בחדר גדול צפוף, אז תגלה שהשיטות הסטטיסטיות של היום [למידת מכונה] אינן כל כך שימושיות."

    יש רק דברים מסוימים שמכונות עדיין לא מבינות, וכמה דברים שלא ממש ניתן לתפוס באלגוריתם. אנחנו רואים כדור שלג מתגלגל של הייפ שדי הוכיח, עד כה, לפחות, שהוא בעיקר מוך. אבל ההייפ עצמו יכול להיות מסוכן. כמנהל מחקר AI של פייסבוק וכמנהל המייסד של מרכז NYU למדעי הנתונים, יאן לקון פרסם בפומבי דף Google+ שלו: "הייפ מסוכן לבינה מלאכותית. ההייפ הרג את הבינה המלאכותית ארבע פעמים בחמשת העשורים האחרונים. יש לעצור את ההייפ של AI."

    כאשר Vicarious פיצחה את CAPTCHA בסתיו שעבר, לקון היה סקפטי לגבי הטירוף התקשורתי, והצביע על כמה מציאויות חשובות מאוד: "1. שבירת CAPTCHA אינה משימה מעניינת, אלא אם כן אתה שולח דואר זבל; 2. קל לתבוע הצלחה על מערך נתונים שבישלת בעצמך." הוא המשיך לייעץ לעיתונאים טכנולוגיים, "אנא, נא לא להאמין לטענות מעורפלות של סטארט-אפים בינה מלאכותית אלא אם כן הם מייצרים תוצאות עדכניות על אמות מידה מקובלות", ואמר להיזהר מז'רגון מפואר או מעורפל כמו "תוכנת למידת מכונה המבוססת על עקרונות חישוביים של המוח האנושי", או "רשת קורטיקלית רקורסיבית".

    לפי הסטנדרטים של LeCun, זיהוי אובייקטים ותמונה הוא ללא ספק צעד מרשים יותר בפיתוח AI. יש לו יותר אמון בעבודה של קבוצות כמו Deep Mind, שיש להן רקורד טוב בפרסומים יוקרתיים ופיתוח טכנולוגי, וצוות מצוין של מדענים ומהנדסים שעובדים עבורן. "אולי גוגל שילמה יותר מדי עבור Deep Mind", אומר לקון, "אבל הם כן קיבלו חלק גדול של אנשים חכמים עם הכסף. למרות שחלק ממה ש-Deep Mind עושה נשמר בסוד, הם כן מפרסמים מאמרים בכנסים גדולים". הדעה של LeCun על Vicarious היא שונה לגמרי. "Vicarious זה הכל עשן ומראות", הוא אומר. "לאנשים אין רקורד (או אם יש להם, זה רקורד של הייפ ולא מסירה).

    הם מעולם לא תרמו ל-AI, למידת מכונה או ראייה ממוחשבת. אין מידע על השיטות והאלגוריתמים שהם משתמשים בהם. ואין תוצאה על מערכי נתונים סטנדרטיים שיכולה לעזור לקהילה להעריך את איכות השיטות שלהם. הכל הייפ. יש הרבה סטארטאפים של AI/למידה עמוקה שעושים דברים מעניינים (בעיקר יישומים של שיטות שפותחו לאחרונה באקדמיה). זה מביך אותי ש-Vicarious מושך כל כך הרבה תשומת לב (וכסף) בלי שום דבר מלבד טענות פרועות לא מבוססות".

    אולי זה הזכרון של תנועות רוחניות פסאודו-פולחניות שמעורבות סלבריטאים. זה גורם לכל העניין להיראות קצת מטומטם או לפחות פנטסטי בחלקו. כלומר, באיזו רצינות אתה יכול להתייחס למבצע הכולל את אשטון קוצ'ר וכמיליון אזכורים לטרמינטור? בעבר, הרבה מהסיקור התקשורתי היה נלהב מאוד, העיתונות אולי נרגשת יתר על המידה להשתמש במילים כמו "מעבד בהשראה ביולוגית" ו"חישוב קוונטי".

    אבל הפעם, מכונת ההייפ קצת יותר מהססת להעביר אוטומטית להילוך. כפי שגרי מרקוס ציין לאחרונה ניו יורקר, הרבה מהסיפורים האלה "מבולבלים במקרה הטוב", למעשה לא מצליחים לחלק שום דבר חדש ומידע מחדש על טכנולוגיה שכבר יש לנו ומשתמשים בה. והדבר הזה נמשך כבר עשרות שנים. פשוט בדוק את פרספטרון ואתה יכול לקבל מושג עד כמה הרכבת הטכנולוגית הזו חלודה בעצם. עם זאת, אנשים עשירים קופצים על רכבת הכסף ולא נראה שהיא עומדת לעצור בזמן הקרוב.