ספינות בר קיימא: נתיב לשילוח בינלאומי ללא פליטות

אשראי תמונה:
אשראי תמונה
iStock

ספינות בר קיימא: נתיב לשילוח בינלאומי ללא פליטות

ספינות בר קיימא: נתיב לשילוח בינלאומי ללא פליטות

טקסט כותרות משנה
תעשיית הספנות הבינלאומית עשויה להפוך למגזר נטול פליטות עד שנת 2050.
    • מְחַבֵּר:
    • שם היוצר
      Quantumrun Foresight
    • במרץ 24, 2022

    סיכום תובנה

    המחויבות של הארגון הימי הבינלאומי (IMO) להפחתת פליטת גזי חממה מאוניות עד שנת 2050 מנווטת את התעשייה לעבר עתיד נקי יותר. שינוי זה כרוך בפיתוח של ספינות בר קיימא, חקר מקורות אנרגיה מתחדשים כמו רוח ושמש, ויישום תקנות להפחתת פליטות מזיקות כגון NOx ו-SOx. ההשלכות ארוכות הטווח של שינויים אלה כוללות טרנספורמציות בבניית ספינות, תשתיות תחבורה, דינמיקת סחר עולמית, בריתות פוליטיות ומודעות ציבורית.

    הקשר של ספינות בר קיימא

    בשנת 2018, סוכנות האומות המאוחדות (או"ם) IMO התחייבה להפחית את פליטת גזי החממה מאוניות בכ-50 אחוז עד שנת 2050. המטרה העיקרית של ה-IMO היא לפתח ולתחזק מסגרת רגולטורית מקיפה לשייט בינלאומי. מהלך זה עשוי לגרום למחדלי קיימות לקבל קנסות כבדים, עמלות מוגדלות והזדמנויות פיננסיות פחות טובות. לחלופין, משקיעים בספינות בר קיימא עשויים להפיק תועלת מיוזמות מימון בר קיימא.

    כיום, רוב הספינות מונעות על ידי דלקים שמקורם במאובנים, שגורמים לפליטת גזי חממה. הפרדיגמה הנוכחית עומדת להשתנות כאשר ה-IMO פיתח את האמנה הבינלאומית למניעת זיהום מאוניות (MARPOL), אמנה חשובה למניעת זיהום מאוניות באמצעות בניית ספינות בר קיימא. ה- MARPOL מכסה את מניעת זיהום האוויר מאוניות, ומחייב את משתתפי התעשייה להשקיע בסורבים או לעבור לדלקים תואמים.

    המעבר לעבר שילוח בר קיימא הוא לא רק דרישה רגולטורית אלא תגובה לצורך העולמי להפחית פליטות מזיקות. על ידי אכיפת תקנות אלה, ה-IMO מעודד את תעשיית הספנות לחקור מקורות וטכנולוגיות אנרגיה חלופיים. חברות המסתגלות לשינויים אלו עלולות למצוא את עצמן בעמדה נוחה, בעוד שמי שלא יעמוד בדרישות עשוי להתמודד עם אתגרים. 

    השפעה משבשת

    תעשיית הספנות הבינלאומית, האחראית על הובלה של יותר מ-80% מהסחר העולמי, תורמת רק 2% מפליטת הפחמן הדו-חמצני העולמי. עם זאת, התעשייה פולטת אירוסולים, תחמוצות חנקן (NOx) ותחמוצות גופרית (SOx), לאוויר ופליטות כלי שיט בים, מה שגורם לזיהום אוויר ולנפגעים ימיים. יתרה מכך, רוב ספינות הסוחר עשויות מפלדה כבדה במקום מאלומיניום קל יותר ואינן מתעסקות באמצעים לחיסכון באנרגיה, כגון שחזור חום פסולת או ציפוי גוף בעל חיכוך נמוך.

    ספינות בר קיימא בנויות על אנרגיה מתחדשת כמו רוח, שמש וסוללות. בעוד שספינות ברות קיימא לא יכנסו לתוקף עד 2030, עיצובי ספינות דקים יותר עשויים להפחית את השימוש בדלק. לדוגמה, פורום התחבורה הבינלאומי (ITF) דיווח כי אם ייפרסו טכנולוגיות האנרגיה המתחדשות הידועות כיום, תעשיית הספנות תוכל להגיע ל-95% שחרור פחמן עד 2035.

    האיחוד האירופי (האיחוד האירופי) היה תומך ותיק בשילוח בינלאומי בר קיימא. לדוגמה, בשנת 2013, האיחוד האירופי חוקק את תקנת מיחזור ספינות על מיחזור ספינות בטוח ותקין. כמו כן, בשנת 2015, האיחוד האירופי אימץ את תקנה (EU) 2015/757 על ניטור, דיווח ואימות (EU MRV) של פליטת פחמן דו חמצני מתחבורה ימית. 

    השלכות של ספינות בר קיימא

    השלכות רחבות יותר של ספינות בר קיימא עשויות לכלול:

    • הפיתוח של עיצובים חדשניים בתעשיית בניית הספינות, כאשר מעצבים מבקשים לחקור דרכים לבניית ספינות בנות קיימא יעילות ביותר, מה שמוביל לשינוי בתקנים ובשיטות העבודה בתעשייה.
    • השימוש המוגבר של תחבורה מבוססת אוקיינוס ​​לתחבורה ציבורית ושילוח מסחרי לאחר השגת פרופיל הפחמן הנמוך שלה בעשורים הבאים, מה שמוביל לשינוי בתשתיות התחבורה ובתכנון העירוני.
    • העברת תקני פליטות וזיהום מחמירים יותר עבור כלי שיט אוקיינוס ​​עד שנות ה-2030, כאשר תעשיות שונות דוחפות את האימוץ של כלי שיט ירוקים, מה שמוביל לתעשייה ימית מוסדרת ואחראית יותר לסביבה.
    • שינוי בדרישות העבודה בתעשיית הספנות לעבר תפקידים מיוחדים יותר בטכנולוגיה והנדסה בת קיימא, מה שמוביל להזדמנויות קריירה חדשות ואתגרים פוטנציאליים בהסבה מחדש של כוח העבודה.
    • העלייה הפוטנציאלית בעלויות הקשורות לעמידה בתקנות סביבתיות חדשות, המובילה לשינויים באסטרטגיות התמחור והשפעות אפשריות על דינמיקת הסחר העולמי.
    • הופעתן של בריתות פוליטיות חדשות וסכסוכים על אכיפה וציות של תקנות ימיות בינלאומיות, המובילות לשינויים פוטנציאליים בממשל ובדיפלומטיה העולמית.
    • התמקדות רבה יותר בחינוך ובמודעות ציבורית לגבי נוהלי שילוח בר קיימא, מה שמוביל לאזרחים מושכלים ומעורבים יותר שעשויים להשפיע על התנהגות הצרכנים והחלטות מדיניות.
    • הפוטנציאל של קהילות חוף לחוות שיפור באיכות האוויר ויתרונות בריאותיים כתוצאה מפליטת NOx ו-SOx מופחתת.

    שאלות שכדאי לקחת בחשבון

    • האם לדעתך העלות של ייצור ותפעול ספינות בר קיימא תהיה נמוכה או גדולה מזו של ספינות קונבנציונליות?
    • האם לדעתך היעילות של ספינות בר קיימא, במונחים של צריכת אנרגיה, תהיה נמוכה או גבוהה מזו של ספינות קונבנציונליות?

    הפניות לתובנות

    הקישורים הפופולריים והמוסדיים הבאים קיבלו התייחסות לתובנה זו: